סיכום על שירת הים — אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה
הנקודות החשובות
- לאחר קריעת ים סוף וטביעת הצבא המצרי, פרץ שיר ספונטני מפיו של משה ומכל עם ישראל – אחד השירים הנפלאים ביותר בתנ"ך.
- הפסוק הפותח הוא: 'אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם' – שיר ניצחון על הצבא המצרי שטבע בים.
- השיר מהלל את ה' כגיבור מלחמה: 'ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ' – הוא לא רק אלוהים של שלום, אלא גם מגן ולוחם לישראל.
- השיר מתאר את טביעת מצרים: 'תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן' – המצרים שקעו כאבן לתוך המצולות.
- ימין ה' מוצגת בשיר כסמל לכוח ולניצחון: 'יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב' – יד ה' שוברת את האויב.
- השיר מזכיר את פחד העמים כשישמעו מה קרה: פלשת, אדום, מואב וכנען – כולם יחרדו לשמע ניצחון ישראל.
- שיאו של השיר הוא הכרזת מלכות ה': 'ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד' – מלכות ה' היא נצחית ואין לה סוף.
- מרים הנביאה, אחות אהרן, לקחה תופים בידה. כל הנשים יצאו אחריה בתופים ובמחולות, ומרים שרה להן את ראשית השיר.
- שירת הים היא לא רק שיר של הודאה – היא גם ביטוי של אמונה עמוקה שה' ילווה את ישראל גם בעתיד, בדרכם אל ארץ כנען.
- שירת הים נאמרת עד היום בתפילת שחרית בכל יום, כביטוי לאמונה המתחדשת שה' גאל את ישראל ויגאל אותם גם בעתיד.
הסיפור המלא
אַחֲרֵי קְרִיעַת יַם סוּף וְטְבִיעַת צְבָא מִצְרַיִם, עָמְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל שְׂפַת הַיָּם וְרָאוּ אֶת הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה. הַפַּחַד שֶׁהָיָה לָהֶם לִפְנֵי הַיָּם הִתְחַלֵּף בְּאֱמוּנָה, בְּהוֹדָאָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
אָז שָׁרוּ מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת שִׁירַת הַיָּם. זוֹ לֹא הָיְתָה רַק תְּפִלָּה רְגִילָה, אֶלָּא שִׁיר שֶׁפָּרַץ מִתּוֹךְ לֵב מָלֵא הוֹדָיָה. הָעָם שֶׁרָאָה אֶת הַנֵּס בְּעֵינָיו רָצָה לְהַכְרִיז שֶׁה' הוּא הַמּוֹשִׁיעַ.
הַשִּׁיר נִפְתָּח בַּמִּלִּים: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. פְּתִיחָה זוֹ מְסַכֶּמֶת אֶת הַנֵּס: ה' הִתְגַּלָּה בִּגְדֻלָּתוֹ, וְהַצָּבָא הַמִּצְרִי הֶחָזָק נִטְבַּע בַּיָּם.
בַּשִּׁיר מְהַלְּלִים אֶת ה' כְּגוֹאֵל וּכְמָגֵן. הַפָּסוּק ה' עֻזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה מְבַטֵּא שֶׁהַכֹּחַ וְהַשִּׁיר שֶׁל הָעָם בָּאִים מֵה'. יִשְׂרָאֵל מְבִינִים שֶׁהַיְשׁוּעָה לֹא בָּאָה מִכֹּחָם, אֶלָּא מֵחֶסֶד ה'.
הַשִּׁיר מְתָאֵר גַּם אֶת ה' כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה: ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ. הַמִּלִּים הָאֵלֶּה מְלַמְּדוֹת שֶׁה' אֵינוֹ רַק מֵבִיא שָׁלוֹם וְרַחֲמִים, אֶלָּא גַּם נִלְחָם בְּרֶשַׁע וּמֵגֵן עַל עַמּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּסַכָּנָה.
שִׁירַת הַיָּם מְתָאֶרֶת אֶת טְבִיעַת הַמִּצְרִים בְּלָשׁוֹן חֲזָקָה: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. הַמִּצְרִים, שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל בְּגַאֲוָה, שָׁקְעוּ בַּמַּיִם כְּאֶבֶן כְּבֵדָה.
בַּשִּׁיר מוֹפִיעָה גַּם יְמִין ה' כְּסֵמֶל לְכֹחַ וּלְנִצָּחוֹן: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. יָד יָמִין מְסַמֶּלֶת כֹּחַ וּפְעֻלָּה, וְכָאן הִיא מַרְאָה אֶת גְּבוּרַת ה' שֶׁשּׁוֹבֶרֶת אֶת כֹּחַ הָאוֹיֵב.
הַשִּׁיר אֵינוֹ עוֹסֵק רַק בְּמַה שֶּׁקָּרָה בַּיָּם. הוּא מַבִּיט גַּם אֶל הֶעָתִיד. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁרִים שֶׁהָעַמִּים סְבִיב אֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמוֹ פְּלֶשֶׁת, אֱדוֹם וּמוֹאָב, יִשְׁמְעוּ עַל נֵס יַם סוּף וְיִפְחֲדוּ.
בַּהֶמְשֵׁךְ הַשִּׁיר מוֹפִיעָה אֱמוּנָה שֶׁה' יָבִיא אֶת עַמּוֹ אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת וְיִטַּע אוֹתָם בְּהַר נַחֲלָתוֹ. כְּלוֹמַר, הַגְּאֻלָּה לֹא נֶעֱצֶרֶת בַּיָּם; הִיא מַמְשִׁיכָה אֶל הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
שִׂיא הַשִּׁיר הוּא הַהַכְרָזָה: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. זֶהוּ מִשְׁפָּט קָצָר וְחָזָק שֶׁמְּבַטֵּא אֱמוּנָה בְּמַלְכוּת ה' הַנִּצְחִית. מַלְכוּת פַּרְעֹה נִשְׁבְּרָה, אֲבָל מַלְכוּת ה' קַיֶּמֶת לָנֶצַח.
אַחֲרֵי שִׁירַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, לָקְחָה מִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ. כָּל הַנָּשִׁים יָצְאוּ אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. מִרְיָם שָׁרָה לָהֶן אֶת רֹאשׁ הַשִּׁיר, וְכָךְ גַּם הַנָּשִׁים הוֹדוּ לַה' בְּשִׂמְחָה.
שִׁירַת הַיָּם נֶאֱמֶרֶת עַד הַיּוֹם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית. כְּשֶׁאוֹמְרִים אוֹתָהּ, זוֹ הִזְדַּמְּנוּת לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס וּלְחַדֵּשׁ אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁה' גָּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל וְיָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ גַּם בְּכָל דּוֹר.
