סיכום על רחב והמרגלים
הנקודות החשובות
- יהושע שולח בסתר שני מרגלים לתור את ארץ כנען, ובמיוחד את העיר יריחו – העיר המבוצרת הראשונה שעל ישראל לכבוש בכניסתם לארץ.
- המרגלים מגיעים לבית אישה בשם רחב, שהיא זונה היושבת בחומת יריחו. בית זה נבחר כמסתור מכיוון שהוא מצוי בתוך חומת העיר ומאפשר בריחה מהירה.
- מלך יריחו שומע על בוא המרגלים ושולח שליחים לרחב בדרישה: 'הוציאי את האנשים הבאים אליך'. רחב מסתירה את המרגלים מתחת לפשתן על הגג ומטעה את שליחי המלך, ואומרת שהאנשים כבר עזבו.
- רחב עולה לגג אל המרגלים ומגלה להם את הסיבה לפעולתה: שמעה כיצד ה' קרע את ים סוף, וכיצד ישראל הכה את סיחון ועוג. היא מכריזה: 'ה' אלוהיכם הוא אלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'.
- רחב מבקשת תמורה על הצלת המרגלים: שבועה שישראל יחסו על ביתה ועל כל משפחתה – אביה, אמה, אחיה ואחיותיה – כאשר יכבשו את יריחו.
- המרגלים כורתים ברית עם רחב: היא תקשור חוט שני באדום בחלון שממנו תורידם, וכל בני משפחתה יהיו בבית בעת הכיבוש. אם תעמוד בתנאים אלה – חייה ישמרו.
- רחב מורידה את המרגלים בחבל דרך החלון, שכן ביתה בחומה. היא ממליצה להם להסתתר בהר שלושה ימים עד שיחזרו רודפיהם.
- המרגלים חוזרים ליהושע ומדווחים: 'ה' נתן בידנו את כל הארץ, וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו' – דיווח אופטימי המבוסס על הפחד שהם ראו בעיני רחב.
- דמותה של רחב מייצגת ערך מרכזי בסיפור: אמונה הצומחת מתוך שמיעה ולא מניסיון אישי. היא גויה שמזדהה עם האל של ישראל יותר מתושבי יריחו המקומיים.
- חוט השני האדום שרחב קושרת בחלון הפך לסמל ברית וישועה – מקביל לדם הפסח על המשקוף במצרים. רחב ומשפחתה ניצלים בכיבוש יריחו, ולפי המסורת היא הצטרפה לעם ישראל.
הסיפור המלא
לאחר שיהושע קיבל את ההנהגה והעם התכונן לעבור את הירדן, הוא שלח בסתר שני מרגלים לתור את הארץ. המשימה החשובה ביותר שלהם היתה לבדוק את יריחו, העיר המבוצרת הראשונה שעמדה לפני ישראל.
המרגלים הגיעו ליריחו ובאו אל ביתה של אשה בשם רחב. ביתה היה בחומת העיר, ולכן היה מתאים גם להסתתרות וגם לבריחה במקרה של סכנה.
הידיעה על בוא המרגלים הגיעה אל מלך יריחו. הוא שלח אנשים אל רחב ודרש ממנה להוציא את האנשים שבאו אליה, מפני שהם באו לרגל את הארץ.
רחב בחרה להסתיר את המרגלים. היא העלתה אותם לגג והחביאה אותם מתחת לפשתן שהיה מונח שם. כאשר שליחי המלך באו, היא אמרה להם שהאנשים כבר יצאו מן העיר.
רחב הטעתה את רודפי המלך ואמרה להם למהר לרדוף אחרי המרגלים. הרודפים יצאו מן העיר, ושער העיר נסגר. כך קיבלה רחב זמן לדבר עם המרגלים ולהציל אותם.
לאחר שהרודפים הלכו, עלתה רחב אל הגג ודיברה עם המרגלים. היא אמרה להם שהיא יודעת שה' נתן לישראל את הארץ, ושפחד גדול נפל על יושבי יריחו.
רחב סיפרה ששמעה על קריעת ים סוף ועל ניצחונות ישראל על סיחון ועוג. מתוך השמיעה הזאת היא הגיעה לאמונה גדולה בה', ואמרה: ה' אלוהיכם הוא אלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.
רחב ביקשה מן המרגלים חסד תמורת החסד שעשתה עמהם. היא ביקשה שישראל יצילו אותה ואת משפחתה בזמן כיבוש יריחו: אביה, אמה, אחיה ואחיותיה.
המרגלים הסכימו ונשבעו לה. הם קבעו תנאים ברורים: רחב תקשור חוט שני אדום בחלון, ותאסוף את כל בני משפחתה אל ביתה. מי שיהיה בתוך הבית יינצל.
החוט האדום היה סימן ברור לבית של רחב. כמו שביציאת מצרים הדם על המשקוף סימן את בתי ישראל, כך החוט בחלון סימן את הבית שצריך להינצל ביריחו.
רחב הורידה את המרגלים בחבל דרך החלון, מפני שביתה היה בחומה. היא גם יעצה להם להסתתר בהר שלושה ימים עד שהרודפים יחזרו.
המרגלים שמעו לעצתה, הסתתרו בהר, ואחר כך חזרו אל יהושע. הם הביאו איתם דיווח מחזק מאוד: ה' נתן בידנו את כל הארץ, וכל יושבי הארץ נמוגו מפנינו.
הדיווח של המרגלים היה שונה מאוד מדיווח המרגלים בימי משה. הפעם המרגלים חזרו עם אמונה וביטחון, ולא עם פחד שמחליש את העם.
דמותה של רחב מיוחדת מאוד. היא לא היתה מבני ישראל, אבל היא הכירה בכוחו של ה' ובחרה להצטרף אל הצד של ישראל. אמונתה נולדה מתוך שמיעה והתבוננות.
סיפור רחב והמרגלים מלמד על אמונה, אומץ, חסד וברית. הוא מראה שגם אדם מבחוץ יכול לבחור באמת, לעזור לעם ישראל, ולהיות חלק מסיפור הגאולה והכניסה לארץ.
