סיכום על עשר המכות
הנקודות החשובות
- ה' שלח עשר מכות על מצרים כדי ללחוץ על פרעה לשחרר את בני ישראל. כל מכה הראתה את עוצמת ה' ואת חולשת אלוהי מצרים.
- המכה הראשונה – מכת דם: כל מי מצרים הפכו לדם. הדגים מתו, המים הבאישו, והמצרים לא יכלו לשתות. פרעה הקשה את לבו.
- המכה השנייה – מכת צפרדע: צפרדעים כיסו את כל ארץ מצרים – הבתים, המיטות, והתנורים. פרעה ביקש ממשה לבטל את המכה והבטיח לשלח את העם, אך חזר בו.
- המכה השלישית – מכת כינים: האדמה הפכה לכינים שפשטו על כל אדם ובהמה. החרטומים אמרו לפרעה: 'זאת אצבע אלוהים!' – אך פרעה לא שמע.
- המכה הרביעית – מכת ערוב: עדרי חיות רעות פשטו על בתי המצרים והרסו אותם. לראשונה ה' הפריד בין מצרים לגושן – בני ישראל לא נפגעו.
- המכה החמישית – דֶּבֶר: מגפה קשה פגעה בבהמות המצרים – הסוסים, החמורים, הגמלים והצאן מתו. בהמות ישראל לא נפגעו כלל.
- המכה השישית – שחין: כיבים ואבעבועות כואבות פרצו על גופם של כל המצרים ועל בהמותיהם. גם החרטומים לא יכלו לעמוד לפני משה מרוב כאב.
- המכה השביעית – ברד: ברד כבד כפי שלא היה במצרים מעולם ירד מהשמים יחד עם אש. שדות מצרים נהרסו. ה' הזהיר מראש ומי שפחד הכניס את בהמותיו הביתה.
- המכה השמינית – ארבה: עננות ארבה כיסו את כל הארץ ואכלו כל ירק ועשב שנשאר לאחר הברד. לא נשאר ירק בכל ארץ מצרים.
- המכה התשיעית – חושך: חושך כבד וממשי ירד על מצרים שלושה ימים. המצרים לא ראו איש ולא קמו ממקומם – אך לבני ישראל היה אור במושבותם.
הסיפור המלא
פַּרְעֹה סֵרֵב לְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאוּ אֵלָיו בְּשֵׁם ה'. לָכֵן הֵחֵלָה תְּקוּפָה שֶׁל מַכּוֹת קָשׁוֹת עַל מִצְרַיִם. כָּל מַכָּה הֶרְאֲתָה שֶׁה' שׁוֹלֵט בַּטֶּבַע, וְשֶׁפַּרְעֹה וֵאלֹהֵי מִצְרַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד מוּל דְּבַר ה'.
הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה מַכַּת דָּם. אַהֲרֹן הִכָּה בַּמַּטֶּה עַל מֵי הַיְאֹר, וְכָל הַמַּיִם שֶׁבְּמִצְרַיִם הָפְכוּ לְדָם. הַדָּגִים מֵתוּ, הַיְאֹר הִבְאִישׁ, וְהַמִּצְרִים לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם. הַיְאֹר, שֶׁהָיָה גַּאֲוַת מִצְרַיִם, נֶהְפַּךְ לְמַכָּה.
אַחֲרֵי מַכַּת דָּם בָּאָה מַכַּת צְפַרְדֵּעַ. צְפַרְדְּעִים עָלוּ מִן הַיְאֹר וּמִלְּאוּ אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הֵן נִכְנְסוּ לַבָּתִּים, לַמִּטּוֹת, לַתַּנּוּרִים וּלְמְקוֹמוֹת שֶׁאֲנָשִׁים רָצוּ לִהְיוֹת בָּהֶם בְּשֶׁקֶט. פַּרְעֹה בִּקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל שֶׁהַמַּכָּה תָּסוּר, וְהִבְטִיחַ לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם.
כְּשֶׁסָּרָה מַכַּת הַצְּפַרְדֵּעַ, פַּרְעֹה הִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ וְלֹא קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. אָז בָּאָה מַכַּת כִּנִּים. אַהֲרֹן הִכָּה אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וְהֶעָפָר הָפַךְ לְכִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הַכִּנִּים פָּגְעוּ בְּאָדָם וּבִבְהֵמָה, וְהַחַרְטֻמִּים לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהֶן.
הַחַרְטֻמִּים אָמְרוּ לְפַרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֲנָשִׁים מִמִּצְרַיִם הֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן כֹּחַ אֱלֹהִי, פַּרְעֹה לֹא שָׁמַע. לִבּוֹ נִשְׁאַר קָשֶׁה, וְהוּא סֵרֵב לְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הַמַּכָּה הָרְבִיעִית הָיְתָה מַכַּת עָרוֹב. חַיּוֹת רָעוֹת וְעָרֵב רַב שֶׁל מַזִּיקִים מִלְּאוּ אֶת בָּתֵּי מִצְרַיִם וְהִשְׁחִיתוּ אֶת הָאָרֶץ. בְּמַכָּה זוֹ ה' הִפְלָה בֵּין מִצְרַיִם לְבֵין גֹּשֶׁן: בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, שֶׁבָּהּ יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה עָרוֹב.
אַחַר כָּךְ בָּאָה מַכַּת דֶּבֶר. מַגֵּפָה קָשָׁה פָּגְעָה בִּבְהֵמוֹת הַמִּצְרִים: בַּסּוּסִים, בַּחֲמוֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן. אֲבָל מִבְּהֵמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵתָה אַחַת. הַהַבְדָּלָה הֶרְאֲתָה שֶׁהַמַּכּוֹת אֵינָן מִקְרֶה, אֶלָּא יַד ה' הַמְכַוֶּנֶת.
הַמַּכָּה הַשִּׁשִּׁית הָיְתָה מַכַּת שְׁחִין. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לָקְחוּ פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוּ אוֹתוֹ הַשָּׁמַיְמָה, וְהוּא הָפַךְ לְאָבָק שֶׁהֵבִיא שְׁחִין וַאֲבַעְבֻּעֹת עַל הַמִּצְרִים וְעַל בְּהֶמְתָּם. אֲפִלּוּ הַחַרְטֻמִּים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מֵרֹב כְּאֵב.
בַּמַּכָּה הַשְּׁבִיעִית יָרַד בָּרָד כָּבֵד עַל מִצְרַיִם, כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה בָּאָרֶץ מֵעוֹלָם. הַבָּרָד יָרַד עִם אֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְהִכָּה אָדָם, בְּהֵמָה וְצֶמַח. לִפְנֵי הַמַּכָּה ה' הִזְהִיר, וּמִי שֶׁיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הִכְנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת בְּהֶמְתּוֹ לַבַּיִת.
אַחֲרֵי הַבָּרָד בָּאָה מַכַּת אַרְבֶּה. עֲנָנִים גְּדוֹלִים שֶׁל אַרְבֶּה כִּסּוּ אֶת עֵין הָאָרֶץ וְאָכְלוּ כָּל יֶרֶק וְכָל פְּרִי שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי הַבָּרָד. מִצְרַיִם נִשְׁאֲרָה רֵיקָה מִצְּמִיחָה, וְהַנֵּזֶק הָיָה גָּדוֹל מְאֹד.
הַמַּכָּה הַתְּשִׁיעִית הָיְתָה מַכַּת חֹשֶׁךְ. חֹשֶׁךְ כָּבֵד יָרַד עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים. הַמִּצְרִים לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ מִמְּקוֹמָם, אֲבָל לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.
תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הֶרְאוּ לְמִצְרַיִם שֶׁה' שׁוֹלֵט בַּמַּיִם, בָּאָרֶץ, בַּבְּהֵמוֹת, בַּשָּׁמַיִם, בַּצּוֹמֵחַ וּבָאוֹר. פַּרְעֹה הִתְקַשָּׁה לְהַכְנִיעַ אֶת גַּאֲוָתוֹ, אֲבָל כָּל מַכָּה קֵרְבָה אֶת הַגְּאֻלָּה וְהֵכִינָה אֶת הַדֶּרֶךְ לִיצִיאַת מִצְרַיִם.
