סיכום על משה גדל — הריגת המצרי והברחה למדיין
הנקודות החשובות
- משה גדל בארמון פרעה כבן של בת פרעה, אך לא שכח את מוצאו. כשהיה לאיש בוגר, יצא לראות את עמו ולהתבונן בסבלם.
- בצאתו ראה משה מצרי מכה עברי, אחד מאחיו. משה הסתכל לכאן ולכאן כדי לוודא שאין איש רואה, ואז הכה את המצרי עד מוות וטמן אותו בחול.
- ביום שלמחרת יצא משה שוב ומצא שני עברים רבים זה עם זה. הוא ניסה לפשר ביניהם ושאל את הרשע מדוע הוא מכה את רעהו.
- האיש הרשע ענה לו בחוצפה: 'מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? האם להרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?' – משה נבהל כי הבין שהדבר נודע.
- כשנודע הדבר גם לפרעה, פקד פרעה להרוג את משה. משה ברח על נפשו מארץ מצרים ועזב את הארמון והעושר.
- משה הגיע לארץ מדיין ועייף מהדרך ישב ליד הבאר. שם ראה שבע בנות של יתרו כהן מדיין שבאו לשאוב מים לצאן אביהן.
- רועים מגסי רוח באו ודחפו את הבנות בצידה ולקחו את המים שהכינו. משה קם ועמד לצד הבנות, הגן עליהן ודחף את הרועים משם.
- הבנות חזרו לביתן מוקדם מהרגיל ויתרו אביהן תמה ושאל מדוע מיהרו. כששמע על המצרי שהגן עליהן, ציווה לקרוא לו לסעוד אתם.
- משה הסכים לגור אצל יתרו, ויתרו נתן לו את בתו צִפֹּרָה לאישה. צפורה ילדה לו בן ומשה קרא לו גֵּרְשֹׁם – כי גר היה בארץ נכריה.
- סיפור הברחה של משה למדיין מלמד על אישיותו: אדם אמיץ, צדיק, ומגן על החלשים – מדות שיהפכו אותו לגדול המנהיגים של עם ישראל.
הסיפור המלא
מֹשֶׁה גָּדַל בְּאַרְמוֹן פַּרְעֹה כְּבֵן שֶׁל בַּת פַּרְעֹה. הוּא זָכָה לְבַיִת מְכֻבָּד וּלְחַיִּים שׁוֹנִים מֵחַיֵּי הָעֲבָדִים, אֲבָל לֹא שָׁכַח שֶׁהוּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁגָּדַל, יָצָא מֹשֶׁה אֶל אֶחָיו כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת סִבְלֹתָם.
הַיְצִיאָה שֶׁל מֹשֶׁה מִן הָאַרְמוֹן הָיְתָה מַעֲשֶׂה חָשׁוּב. הוּא לֹא נִשְׁאַר רָחוֹק מִן הַכְּאֵב שֶׁל עַמּוֹ, אֶלָּא בָּחַר לִרְאוֹת בְּעֵינָיו מַה קּוֹרֶה לָהֶם. כְּבָר כָּאן רוֹאִים אֶת לִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה: לֵב שֶׁמַּרְגִּישׁ צַעַר שֶׁל אֲחֵרִים.
בְּצֵאתוֹ רָאָה מֹשֶׁה אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. מֹשֶׁה רָאָה עָוֶל קָשֶׁה: אָדָם חָזָק פּוֹגֵעַ בְּאָדָם חַלָּשׁ וּמְשֻׁעְבָּד. הַמַּרְאֶה לֹא נָתַן לוֹ לַעֲמֹד מִן הַצַּד בְּשֶׁקֶט.
מֹשֶׁה פָּנָה כֹּה וָכֹה וְרָאָה כִּי אֵין אִישׁ. אַחַר כָּךְ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִי וְטָמַן אוֹתוֹ בַּחוֹל. הַמַּעֲשֶׂה הָיָה חָרִיף וּמְסֻכָּן, וּמַרְאֶה כַּמָּה מֹשֶׁה לֹא יָכֹל לִסְבֹּל עַוְלָה וְאַכְזָרִיּוּת.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי יָצָא מֹשֶׁה שׁוּב וְרָאָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים רָבִים זֶה עִם זֶה. הַפַּעַם לֹא הָיָה זֶה מִצְרִי מוּל עִבְרִי, אֶלָּא מְרִיבָה בֵּין אַחִים. מֹשֶׁה נִסָּה לְהַפְסִיק אֶת הַמְּרִיבָה וְאָמַר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?
הָאִישׁ הָרָשָׁע עָנָה לְמֹשֶׁה בְּחֻצְפָּה: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי? מֹשֶׁה נִבְהַל, כִּי הֵבִין שֶׁהַדָּבָר נוֹדַע.
כְּשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה עַל מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה, בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אוֹתוֹ. מֹשֶׁה נֶאֱלַץ לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם וְלַעֲזֹב אֶת הָאַרְמוֹן, אֶת הַמַּעֲמָד וְאֶת הַבִּטָּחוֹן שֶׁהָיוּ לוֹ שָׁם. הוּא בָּרַח אֶל אֶרֶץ מִדְיָן.
כְּשֶׁהִגִּיעַ מֹשֶׁה לְמִדְיָן, יָשַׁב עַל יַד הַבְּאֵר. שָׁם בָּאוּ שֶׁבַע בְּנוֹת יִתְרוֹ, כֹּהֵן מִדְיָן, לִשְׁאֹב מַיִם לְצֹאן אֲבִיהֶן. הֵן עָבְדוּ בִּזְרִיזוּת וּמִלְּאוּ אֶת הַשְּׁקָתוֹת כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת אֶת הַצֹּאן.
רוֹעִים תַּקִּיפִים בָּאוּ וְגֵרְשׁוּ אֶת הַבָּנוֹת מִן הַבְּאֵר. גַּם כָּאן רָאָה מֹשֶׁה עָוֶל: חֲזָקִים דּוֹחִים חַלָּשִׁים וְלוֹקְחִים לָהֶם אֶת מַה שֶׁעָמְלוּ עָלָיו. מֹשֶׁה קָם, הוֹשִׁיעַ אֶת הַבָּנוֹת וְהִשְׁקָה אֶת צֹאנָן.
בְּנוֹת יִתְרוֹ חָזְרוּ לְבֵיתָן מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל. יִתְרוֹ תָּמַהּ וְשָׁאַל: מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בּוֹא הַיּוֹם? הֵן סִפְּרוּ לוֹ שֶׁאִישׁ מִצְרִי הִצִּיל אוֹתָן מִיַּד הָרוֹעִים וְגַם שָׁאַב לָהֶן מַיִם. יִתְרוֹ אָמַר לָהֶן לִקְרֹא לָאִישׁ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל לָחֶם.
מֹשֶׁה הִסְכִּים לָשֶׁבֶת עִם יִתְרוֹ. לְאַחַר זְמַן נָתַן יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה, וְנֻלַּד לָהֶם בֵּן. מֹשֶׁה קָרָא שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. הַשֵּׁם בִּטֵּא אֶת תְּחוּשַׁת הַזָּרוּת שֶׁל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן.
סִפּוּר זֶה מְלַמֵּד עַל דְּמוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לִפְנֵי שֶׁנִּבְחַר לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּמִצְרַיִם וּבְמִדְיָן הוּא רָאָה עָוֶל וְלֹא עָמַד מִן הַצַּד. הוּא הֵגֵן עַל עִבְרִי מֻכֶּה, נִסָּה לְפַיֵּס בֵּין אַחִים, וְהוֹשִׁיעַ בָּנוֹת זָרוֹת מִיַּד רוֹעִים. כָּךְ מִתְגַּלֶּה מֹשֶׁה כְּאָדָם שֶׁרוֹדֵף צֶדֶק וּמָגֵן עַל חַלָּשִׁים.
