סיכום על הסנה הבוער — קריאת ה' למשה
הנקודות החשובות
- משה רעה את צאן יתרו חותנו במדבר והגיע עד הר האלוהים – הר חורב. שם חווה את אחד הרגעים הגדולים בתולדות האנושות.
- פתאום ראה משה מלאך ה' בתוך לבת אש מתוך הסנה. הסנה בער באש – אך לא אוכל. הסנה לא נשרף!
- משה אמר בלבו: 'אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה.' הוא פנה לבדוק את הפלא.
- כאשר ראה ה' שמשה פנה לראות, קרא אליו אלוהים מתוך הסנה: 'משה משה!' ומשה ענה: 'הנני.'
- ה' אמר למשה שלא יתקרב ויסיר את נעליו כי המקום שהוא עומד עליו הוא אדמת קודש – זהו מפגש קדוש בין אדם לאלוהים.
- ה' הציג את עצמו: 'אנוכי אלוהי אביך, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק, ואלוהי יעקב.' משה כיסה את פניו כי יֵרָא מהביט אל האלוהים.
- ה' סיפר למשה שראה את עוני עמו במצרים ושמע את זעקתם, וירד להצילם ולהוציאם ממצרים אל ארץ טובה ורחבה – ארץ כנען.
- ה' שלח את משה אל פרעה: 'לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים.' משה חשש והטיל ספק ביכולתו.
- משה שאל: 'מי אנוכי כי אלך אל פרעה?' וה' הבטיח: 'כי אהיה עמך' – אתה לא לבד, אני אהיה איתך.
- משה שאל גם: 'מה שמך?' וה' ענה: 'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה' – שם שמסמל את נצחיות ה' ונוכחותו בכל עת ובכל מקום.
הסיפור המלא
מֹשֶׁה יָשַׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וְרָעָה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ. יוֹם אֶחָד הוֹלִיךְ אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וְהִגִּיעַ אֶל הַר הָאֱלֹהִים, הַר חֹרֵב. מֹשֶׁה הָיָה אָז רוֹעֶה פָּשׁוּט, אֲבָל דַּוְקָא בַּמִּדְבָּר הַשָּׁקֵט הִתְחִיל מִפְגָּשׁ שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת חַיָּיו.
פִּתְאֹם רָאָה מֹשֶׁה מַרְאֶה פֶּלֶא: מַלְאַךְ ה' נִרְאָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. הַסְּנֶה הוּא שִׂיחַ קָטָן וְקוֹצָנִי, וְהוּא בָּעַר בָּאֵשׁ. אֲבָל הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הָיָה שֶׁהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל; הָאֵשׁ בָּעֲרָה, וְהַסְּנֶה לֹא נִשְׂרַף.
מֹשֶׁה הִתְפַּלֵּא וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. הוּא לֹא הִתְעַלֵּם מִן הַפֶּלֶא, אֶלָּא פָּנָה לִרְאוֹת וּלְהָבִין. הַסַּקְרָנוּת וְהַהַקְשָׁבָה שֶׁל מֹשֶׁה פָּתְחוּ אֶת דֶּלֶת הַשְּׁלִיחוּת.
כַּאֲשֶׁר רָאָה ה' כִּי מֹשֶׁה סָר לִרְאוֹת, קָרָא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסְּנֶה: מֹשֶׁה, מֹשֶׁה. מֹשֶׁה עָנָה מִיָּד: הִנֵּנִי. תְּשׁוּבָתוֹ הַקְּצָרָה מְבַטֵּאת מוּכָנוּת לִשְׁמֹעַ וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הַקְּרִיאָה הָאֱלֹהִית.
ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: אַל תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. מֹשֶׁה לָמַד שֶׁיֵּשׁ רְגָעִים וּמְקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בָּהֶם בְּיִרְאָה, בְּכָבוֹד וּבְעֲנָוָה.
אַחַר כָּךְ ה' הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. מֹשֶׁה כִּסָּה אֶת פָּנָיו, כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים. הַמִּפְגָּשׁ הָיָה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, וּמֹשֶׁה הֵבִין שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי אֱלֹהֵי הָאָבוֹת.
ה' אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁרָאָה אֶת עֳנִי עַמּוֹ בְּמִצְרַיִם וְשָׁמַע אֶת צַעֲקָתָם. הוּא לֹא רָחוֹק מִן הַסֵּבֶל שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יוֹדֵעַ אֶת מַכְאֹבָם. ה' מוֹדִיעַ שֶׁהוּא יוֹרֵד לְהַצִּיל אוֹתָם מִיַּד מִצְרַיִם.
ה' הִבְטִיחַ לְהַעֲלוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. זֹאת אֶרֶץ כְּנַעַן, הָאָרֶץ שֶׁהֻבְטְחָה לָאָבוֹת. הַבְּשׂוֹרָה הָיְתָה שֶׁהַשִּׁעְבּוּד לֹא יִמָּשֵׁךְ לָנֶצַח; הַגְּאֻלָּה מִתְקָרֶבֶת.
אָז אָמַר ה' לְמֹשֶׁה: לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאן בְּמִדְיָן, נִבְחַר לַעֲמֹד מוּל פַּרְעֹה וּלְהַנְהִיג אֶת הָעָם לַחֵרוּת.
מֹשֶׁה לֹא מִיהֵר לְהַסְכִּים. הוּא שָׁאַל: מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם? מֹשֶׁה הִרְגִּישׁ קָטָן מוּל הַמְּשִׂימָה הַגְּדוֹלָה. הַשְּׁאֵלָה שֶׁלּוֹ מְלַמֶּדֶת עַל עֲנָוָה וְגַם עַל חֲשָׁשׁ אֲמִתִּי.
ה' עָנָה לוֹ: כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ. הַתְּשׁוּבָה לֹא הָיְתָה שֶׁמֹּשֶׁה חָזָק מִכֻּלָּם, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה לְבַד. כֹּחַ הַשְּׁלִיחוּת יָבוֹא מִן הַנּוֹכְחוּת שֶׁל ה' עִמּוֹ.
מֹשֶׁה שָׁאַל גַּם מָה יֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִם יִשְׁאֲלוּ מַה שְּׁמוֹ שֶׁל הַשּׁוֹלֵחַ. ה' עָנָה: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. שֵׁם זֶה מְלַמֵּד שֶׁה' נִמְצָא עִם עַמּוֹ בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, גַּם בַּשִּׁעְבּוּד וְגַם בַּדֶּרֶךְ לַגְּאֻלָּה.
