סיכום על בקשת המלך ומינוי שאול
הנקודות החשובות
- שמואל שפט את ישראל כל ימיו ואף מינה את בניו שופטים אחריו. אך בניו, יואל ואביה, לא הלכו בדרכיו — הם לקחו שוחד והטו משפט. זקני ישראל ראו בכך הזדמנות וניגשו אל שמואל בבקשה מיוחדת: 'שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶך לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם.'
- שמואל לא שמח מהבקשה — 'וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל'. הוא פנה אל ה' בתפילה. ה' אמר לו: 'שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם.' ה' קיבל את הבקשה אך ראה בה בגידה של עם ישראל בשלטונו.
- ה' ציווה את שמואל להזהיר את העם ממשפט המלך — כלומר, מהמחיר שהמלוכה תגבה מהם. שמואל קרא לעם ותיאר בפירוט: המלך ייקח את בניהם לצבאו ולרוצות מרכבתו, ואת בנותיהם לטבחות ולאופות, ואת שדותיהם וכרמיהם ייקח לעבדיו. 'וּזְעַקְתֶּם... וְלֹא יַעֲנֶה ה'.'
- העם לא נסוג מבקשתו: 'לֹא כִּי אִם מֶלֶך יִהְיֶה עָלֵינוּ — וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם.' הם רצו מלך שישפוט אותם ויצא לפניהם במלחמה. שמואל שמע את דבריהם, הגיש אותם לאוזני ה', וה' אמר: 'שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהַמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶך.'
- שאול בן קיש משבט בנימין היה איש צעיר, גבוה ונאה — 'וְגָבֹהַּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה.' אביו קיש שלחו לחפש אתונות שהלכו לאיבוד. בדרך ייעץ לו נערו לפנות אל 'אִישׁ הָאֱלֹהִים' — שמואל — שיאמר להם לאן ללכת.
- ה' גילה לשמואל יום לפני בואו של שאול: 'כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִין וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.' כששמואל ראה את שאול, ה' אמר לו: 'הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ — זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי.'
- שמואל לקח את שאול לסעודה מיוחדת, דיבר עמו על גג ביתו ובבוקר שלחו. לפני פרידתם, לקח שמואל את פך השמן, יצק על ראש שאול ונישקו: 'הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ ה' עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד.' המשיחה נעשתה בסתר, לפני הכרזת המלוכה הרשמית.
- ההכרזה הרשמית נעשתה במצפה, בפני כל ישראל. שמואל הפיל גורל — תחילה שבט בנימין, אחר כך משפחת מטרי, ולבסוף — שאול בן קיש. אך שאול לא נמצא. הוא הסתתר בין הכלים. 'וַיָּרִיצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹך הָעָם — וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה.'
- חלק מהעם קיבל את שאול בשמחה: 'יְחִי הַמֶּלֶך!' — אך היו 'בְּנֵי בְלִיַּעַל' שסירבו ואמרו: 'מַה יֹּשִׁיעֵנוּ זֶה?' שאול שתק ולא ענה להם. ניצחון שאול על עמון בקרב יבש גלעד — שם הציל את תושבי יבש מגזירה אכזרית — חיזק את מעמדו כמלך בעיני כל העם.
- מינוי שאול מסמל מעבר היסטורי מתקופת השופטים לתקופת המלוכה. זוהי שעה קריטית בתולדות ישראל: מעתה יש מלך אנושי, ועם ישראל יישפט על-פי יכולת מנהיגיו האנושיים. שמואל נשאר כנביא מוסרי לצד המלך, ויזכיר לו — ולעם — שמלכות ה' גדולה ממלכות כל בשר.
הסיפור המלא
שמואל הנביא שפט את ישראל שנים רבות. הוא הנהיג את העם בדרך ה', קרא להם לשוב בתשובה, והיה דמות רוחנית ומוסרית חשובה מאוד.
כאשר שמואל הזדקן, הוא מינה את בניו, יואל ואביה, לשופטים. אבל בניו לא הלכו בדרכיו. הם לקחו שוחד והטו משפט, ולכן זקני ישראל לא בטחו בהם.
זקני ישראל באו אל שמואל וביקשו ממנו: שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים. הם רצו מנהיג קבוע, מלך שיוביל אותם וישפוט אותם כמו אצל העמים האחרים.
הבקשה היתה רעה בעיני שמואל. הוא הרגיש שהעם אינו מסתפק בהנהגת ה' ובנביאו. לכן שמואל פנה אל ה' בתפילה וביקש לדעת כיצד לנהוג.
ה' אמר לשמואל לשמוע בקול העם, אבל גם הסביר שהבקשה מבטאת דחייה של מלכות ה': לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם. כלומר, הבעיה לא היתה רק פוליטית אלא גם אמונית.
ה' ציווה את שמואל להזהיר את העם מפני משפט המלך. שמואל הסביר שהמלך ייקח מבני העם לצבא ולמרכבות, ייקח מבנותיהם לעבודות שונות, וגם ייקח שדות, כרמים ורכוש לצרכיו.
למרות האזהרה, העם לא חזר בו. הם אמרו: לא, כי אם מלך יהיה עלינו. הם רצו להיות ככל הגויים, ושיהיה להם מלך שיצא לפניהם במלחמות.
באותו זמן חי שאול בן קיש משבט בנימין. שאול היה צעיר, גבוה ונאה. הוא לא חיפש מלוכה ולא יצא לבקש כבוד, אלא יצא לחפש את האתונות שאבדו לאביו.
שאול ונערו חיפשו את האתונות ולא מצאו. הנער הציע ללכת אל איש האלוהים, שמואל, כדי שיאמר להם לאן ללכת. כך הגיע שאול אל שמואל בלי לדעת שהוא עומד להיבחר למלך.
ה' גילה לשמואל מראש ששאול עתיד לבוא אליו. כאשר שמואל ראה את שאול, ה' אמר לו שזה האיש שימלוך על ישראל ויעצור בעד העם.
שמואל כיבד את שאול, דיבר איתו, ולאחר מכן משח אותו בסתר בפך שמן. המשיחה בסתר סימנה ששאול נבחר על ידי ה' להיות נגיד על ישראל, עוד לפני שהעם ידע על כך.
לאחר מכן כינס שמואל את העם במצפה להכרזה רשמית. נעשה גורל, ובסופו נבחר שאול בן קיש. אבל שאול הסתתר בין הכלים, דבר שמראה על צניעות או על חשש מן התפקיד הגדול.
כאשר הביאו את שאול אל העם, ראו שהוא גבוה מכל העם משכמו ומעלה. רבים קראו: יחי המלך! אך היו גם אנשים שבזו לו ואמרו: מה יושיענו זה? שאול שתק ולא ענה להם.
בהמשך, כאשר עמון איים על אנשי יבש גלעד, שאול הנהיג את ישראל למלחמה והושיע אותם. הניצחון חיזק את מעמדו בעיני העם, והמלוכה שלו התקבלה בצורה רחבה יותר.
מינוי שאול מסמן מעבר גדול בתולדות ישראל: מתקופת השופטים לתקופת המלוכה. שמואל נשאר נביא שמזכיר למלך ולעם שמעל כל מלך אנושי עומדת מלכות ה'.
