סיכום על יהודים במלחמה ובמחאה – התנגדות ולחימה
הנקודות החשובות
- הנרטיב 'כבשים לטבח' שגוי: יהודים נלחמו בדרכים שונות, בנסיבות בלתי אפשריות.
- מרד גטו ורשה (אפריל–מאי 1943) הוא הסמל המרכזי: כ-750 לוחמים עמדו כחמישה שבועות מול הגרמנים.
- ארגון הלחימה היהודי (ZOB) ניהל את המרד בגטו ורשה בהובלת מרדכי אנילביץ'.
- מרידות יהודיות נוספות: גטו ביאליסטוק, גטו ווילנה, מרד סוביבור (1943), מרד טרבלינקה (1943).
- המחתרות פעלו ללא תמיכה חיצונית, עם נשק מועט, ובידיעה שהסיכויים קלושים.
- כ-1.5 מיליון יהודים שירתו בצבאות בעלות הברית: אמריקאי, בריטי, סובייטי, צרפתי.
- הבריגדה היהודית נלחמה תחת דגל ציוני כחלק מהצבא הבריטי.
- לוחמים יהודים הוצנחו לאירופה הכבושה כסוכנים ומשחררים.
- יהודי צפון אפריקה סבלו תחת חוקי גזע של וישי ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני הקצר בתוניסיה.
- יהודי צפון אפריקה שרדו בשיעורים גבוהים – אך סבלם הוכחד ולא זכה להכרה ראויה במשך שנים.
הסיפור המלא
הנרטיב 'כבשים לטבח' שרווח שנים רבות אחרי השואה התפורר בפני עובדות ההיסטוריה. יהודים נלחמו – בדרכים שונות, בנסיבות בלתי אפשריות, לעתים ביודעם שהמחיר יהיה חייהם. ההתנגדות לא הייתה אחידה, לא מתואמת, ולא מצליחה בדרך כלל – אבל הייתה.
מרד גטו ורשה (אפריל–מאי 1943) הוא הסמל הגדול ביותר. כאשר הנאצים החלו בגירוש האחרון של יושבי הגטו לטרבלינקה, פתחו לוחמי ה-ZOB (ארגון הלחימה היהודי) באש. כ-750 לוחמים חמושים בנשק מועט עמדו כחמישה שבועות מול כוחות הורמון. הגטו עלה בלהבות. רוב הלוחמים מתו. אך הם בחרו לאיך ימותו.
גטו ורשה לא היה יחיד. גטו ביאליסטוק (1943), גטו ווילנה, מחנה סוביבור (מרד 1943 – מאות נמלטו), מחנה טרבלינקה (מרד 1943). בכל מקום שהייתה אפשרות – נעשה ניסיון. המחתרות היהודיות פעלו בתנאים שאין להשוות: ללא תמיכה חיצונית, עם מעט נשק, בידיעה שהאוכלוסייה הסובבת אדישה לרוב.
מחוץ לגטאות, יהודים התגייסו לצבאות בעלות הברית. כ-1.5 מיליון יהודים שירתו בצבאות שנלחמו בנאצים – בצבא האמריקאי, הבריטי, הסובייטי והצרפתי. חלקם כוחות מיוחדים. חלקם הוצנחו לאירופה הכבושה. בארץ ישראל התגבשה הבריגדה היהודית שנלחמה תחת דגל ציוני.
קהילה ייחודית: יהודי צפון אפריקה. מתחת לשלטון וישי הצרפתי, הופעלו עליהם חוקי גזע, רכוש הוחרם, ילדים גורשו מבתי ספר. כאשר הגרמנים הגיעו לתוניסיה (1942–1943), נוצרו גטאות ומחנות עבודה. אך הם שרדו – בחלקם הגדול – כיוון שהשלב הנאצי היה קצר. עדיין, הסבל היה אמיתי ומוכחד מדי.
