סיכום על הציונות ותנועות לאומיות אירופיות – קווי דמיון ושוני
הנקודות החשובות
- הציונות צמחה מאותו אקלים לאומי אירופי, אך ייחודה: עם ללא שטח שמבקש שיבה, לא רק שלטון.
- נקודות דמיון: הגדרת עם דרך שפה, היסטוריה ותרבות; בניית מוסדות לאומיים; יצירת מיתוסים.
- נקודות שוני: הציונות פנתה לעם מפוזר בין עשרות מדינות, ללא ריכוז גיאוגרפי.
- כל תנועה לאומית אירופית אחרת פנתה לעם שכבר ישב על אדמתו – גם אם תחת שלטון זר.
- הציונות נלחמה בשתי חזיתות: שלטון זר (עות'מאני ובריטי) ואוכלוסייה מקומית (ערבים).
- שאלת הגדרת 'מי הוא יהודי' הייתה מורכבת הרבה יותר מהגדרת 'מי הוא גרמני' או 'מי הוא יווני'.
- הלאומיות האירופית הגדירה זהות לרוב טריטוריאלית-לשונית; הציונות נאלצה להגדיר מחדש.
- ועידת ואנזה (1942) תיאמה בין משרדים גרמניים את ביצוע ה'פתרון הסופי'.
- מ-1897 (קונגרס באזל) ל-1948 (הכרזת העצמאות) – 51 שנה להגשמת החזון.
- השואה האיצה את ההכרה הבינלאומית בציונות – אך גם הוכיחה בדיעבד את הצדקתה.
הסיפור המלא
הציונות צמחה מתוך אותו אקלים אינטלקטואלי שיצר את הלאומיות האיטלקית, הגרמנית, היוונית. אבל ייחודה בלט משתי בחינות: העם היהודי לא ישב על אדמתו, ורדיפתו הייתה חוצת גבולות. כל תנועה לאומית אחרת ביקשה לממש שלטון על שטח שעמה כבר ישב בו; הציונות ביקשה ליצור שיבה.
נקודות הדמיון: כמו כל תנועה לאומית, גם הציונות הגדירה את ה'עם' דרך שפה (עברית), היסטוריה (התנ"ך, הגלות), ותרבות משותפת. היא בנתה מוסדות לאומיים – עיתונות, חינוך, קרנות. היא יצרה מיתוסיה – 'ציון', 'שיבת ציון', גיבורים כמכבים ובר כוכבא. היא השתמשה בלאומיות כ'דבק' שאיחד אנשים ממוצאים שונים.
אך השוני עמוק. הלאומיות הפולנית, היוונית, האיטלקית – כולן פנו לעם שישב על אדמתו. אפילו פולין המחולקת: הפולנים היו שם, רק שלטון זר שלט עליהם. הציונות לעומת זאת פנתה לעם מפוזר בין 60 מדינות, בלי שטח, בלי ריכוז גיאוגרפי. בנוסף: הציונות נלחמה בשתי חזיתות – הן נגד שלטון זר (עות'מאני, אחר כך בריטי), הן נגד אוכלוסייה מקומית (ערבים).
נקודת שוני נוספת: הגדרת ה'עם'. בתנועות לאומיות אירופיות, ה'עם' הוגדר לרוב טריטוריאלית ולשונית – מי שחי בגרמניה ומדבר גרמנית הוא גרמני. הציונות נאלצה להתמודד עם שאלה קשה יותר: מי הוא יהודי? הגדרה דתית? גזעית? תרבותית? ויכוח זה ליוה את הציונות ועדיין מלווה את ישראל.
בסופו של דבר, הציונות הצליחה להגשים את מטרתה מהר ממה שאפשר לדמיין. מ-1897 עד 1948 – 51 שנה. כמה תנועות לאומיות עשו זאת בפחות משני דורות? השואה האיצה את ההכרה הבינלאומית – אך גם גבתה מחיר שלא ניתן לחישוב.
