סיכום על הנאציזם ועלייתו לשלטון בגרמניה
הנקודות החשובות
- גרמניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה חוותה משבר כלכלי, פוליטי וזהותי עמוק שסייע לעלייה הנאצית.
- אמנת ורסאי כינסה בגרמניה טינה לאומית עמוקה: פיצויים, אשמת מלחמה, אובדן שטחים.
- האידאולוגיה הנאצית בנויה על גזענות ביולוגית: 'גזע ארי' עליון, יהודים כ'גזע' נחות ומסוכן.
- בנוסף לגזענות, הנאציזם כלל: לאומיות קיצונית, פאשיזם, דיקטטורה מנהיגית ומיתוס ה'עם הגרמני'.
- ב-1933 עלה היטלר לשלטון כקנצלר ממונה – ותוך חודשים הפך את גרמניה לדיקטטורה.
- חוקי נירנברג (1935) שללו מהיהודים אזרחות גרמנית ואסרו נישואין מעורבים.
- ליל הבדולח (נובמבר 1938) היה פוגרום ממשלתי: שריפת בתי כנסת, ניפוץ, מאסרים.
- בין 1933 לנובמבר 1938 נקטה גרמניה בהדרה הדרגתית ושיטתית של יהודים מהחברה.
- ועידת אוויאן (1938) כשלה: 32 מדינות סירבו לקלוט פליטים יהודים.
- כישלון אוויאן אישר לנאצים שהעולם לא יתנגד לטיפולם ביהודים.
הסיפור המלא
גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה הייתה מדינה שבורה. אמנת ורסאי (1919) הטילה עליה אשמת מלחמה, פיצויים כבדים ושטחים. רפובליקת ויימאר שנוסדה הייתה דמוקרטיה צעירה וחלשה שנאבקה עם אינפלציה, אבטלה ולגיטימציה פוליטית רופפת. לתוך הכאוס הזה נכנס אדולף היטלר.
האידאולוגיה הנאצית לא הייתה רק פוליטיקה – הייתה Weltanschauung: השקפת עולם. בבסיסה עמד גזענות ביולוגית: האמונה שבני אדם מחולקים לגזעים ביולוגיים-היררכיים, שה'גזע הארי' עליון מכולם ושהיהודים הם 'גזע' נחות, טפילי ומסוכן. כל הבעיות של גרמניה – ההפסד במלחמה, האינפלציה, הקומוניזם – הוצגו כ'מזימה יהודית'.
עלייתם של הנאצים לשלטון הייתה דמוקרטית במידה מסוימת – ואז הפכה לדיקטטורה. ב-1933 מינה הנשיא הינדנבורג את היטלר לקנצלר. שריפת הרייכסטאג אפשרה לנאצים להוציא 'צו חירום' שביטל זכויות אזרחיות. 'חוקי ההסמכה' ביטלו את הפרלמנט. גרמניה הפכה ב-18 חודשים ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה טוטליטרית.
כלפי היהודים: ב-1933 החל חרם על חנויות יהודיות. ב-1935 הוצאו 'חוקי נירנברג' ששללו מהיהודים אזרחות גרמנית ואסרו נישואין בין יהודים לגרמנים. ב-1938 'ליל הבדולח' – פוגרום ממשלתי מאורגן שנבע בשריפת בתי כנסת, ניפוץ חלונות, מאסרים. היהודים הבינו: גרמניה אינה בטוחה.
תגובות העולם היו חלשות. ועידת אוויאן (1938) כינסה 32 מדינות לדון בבעיית הפליטים היהודים – ונסגרה ללא כל החלטה ממשית. המדינות לא ביקשו לקבל פליטים. גרמניה ראתה בכך אישור שאין מי שיגן על היהודים.