סיכום על המהפכה התעשייתית
הנקודות החשובות
- המהפכה התעשייתית פרצה באנגליה כ-1760, בשל שילוב של גידור אדמות, מכונת קיטור, הון זמין ועובדים שנדחקו לערים.
- מכונת הקיטור (ג'יימס וואט) היא סמל המהפכה — המרת אנרגיית פחם לכוח מכאני שהניע מפעלים, רכבות וספינות.
- מעבר מייצור ביתי לייצור מפעלי: מוצרים כמו בדים וכלים שיוצרו בבית הוחלפו בייצור המוני במכונות.
- קפיטליזם: שיטה כלכלית שבה בעלי הון מושקעים בייצור במטרה להרוויח — ייצרה צמיחה עצומה ופערים חדים.
- עיור: מיליוני איכרים עזבו את הכפר ועברו לערים כמו מנצ'סטר ולידס — שגדלו בעשרות מונים תוך דורות.
- מעמד הפועלים (פרולטריון): עבדו שעות ארוכות, קיבלו שכר שפל, גרו בדחק ובתנאים קשים.
- עבודת ילדים ונשים: ילדים מגיל שש עבדו במכרות ובמפעלים — פגיעה חמורה שהובילה לבסוף לחקיקת חוקי הגנה.
- סוציאליזם: אידאולוגיה שתבעה שוויון חברתי וחלוקה צודקת של הון. מארקסיזם הוסיף: המהפכה הפרולטרית תפיל את הקפיטליזם.
- איגודים מקצועיים ומפלגות פועלים: כלים ארגוניים שאפשרו לפועלים להיאבק על זכויותיהם בדרך דמוקרטית.
- המהפכה התעשייתית שינתה את היחסים החברתיים, האנושיים והפוליטיים של העולם המודרני — יותר מכל תהליך אחר במאה ה-19.
הסיפור המלא
אנגליה של המאה ה-18 הייתה חקלאית. רוב בני האדם עבדו את האדמה בשיטות שלא השתנו מאות שנים. אך מספר שינויים התרחשו בו-זמנית: גידור האדמות ריכז קרקעות בידי בעלי קרקע עשירים ואילץ איכרים רבים לנהור לערים; ממציאים פיתחו מכונת קיטור שהפכה פחם לאנרגיה; ועם הון בידיהם, קפיטליסטים בנו מפעלים. ב-1760 בערך — המהפכה התעשייתית פרצה.
היא שינתה את עולמו של האדם מן היסוד. ייצור שנעשה בבית, במוסך, בידיים — עבר למפעל. מכונות החליפו מאות ידיים. פועלים עברו לגור בערים חדשות שצמחו סביב המפעלים. תוך דור אחד, הפכה אנגליה ממדינה כפרית למדינה עירונית. אחריה הלכו ארצות אירופה האחרות, ואחר כך אמריקה.
אך הניצחון הזה היה מלא כאב. פועלי המפעלים עבדו 14-16 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, בסכנות רבות. ילדים בגיל 6 עבדו במכרות ובמפעלים. שכרם היה שפל. הם גרו בצפיפות בשכונות עוני, ללא ביוב, ללא רפואה. מולם עמדו הקפיטליסטים — בעלי ההון — שצברו הון עצום. הפער הלך וגדל.
מהכאב הזה צמחו תגובות: אחת — מארקס ואנגלס כתבו את 'המניפסט הקומוניסטי' וקראו לפועלי כל העולם להתאחד ולהפיל את ההון. שנייה — פועלים התאגדו באיגודים מקצועיים ובמפלגות פועלים, ותבעו: שעות עבודה קצרות יותר, שכר הוגן, ביטול עבודת ילדים. לאט לאט, עשורים ארוכים, השתנו החוקים — ועמם, פני החברה.