סיכום על ברית המועצות — ממהפכה למשטר טוטליטרי
הנקודות החשובות
- מהפכת פברואר 1917 הפילה את שלטון הצאר בעקבות מלחמה, רעב, משבר כלכלי ואובדן אמון בצאר.
- לאחר נפילת הצאר פעלה ממשלה זמנית לצד הסובייטים, ולכן נוצר מצב של שלטון כפול.
- הבולשביקים בראשות לנין תפסו את השלטון באוקטובר 1917 בסיסמה 'שלום, לחם ואדמה'.
- מלחמת האזרחים ברוסיה התחוללה בשנים 1918-1921 בין האדומים לבין הלבנים ומתנגדים נוספים.
- הנא"פ של לנין היה פשרה כלכלית זמנית שאפשרה מסחר פרטי מוגבל כדי לייצב את המשק.
- ברית המועצות הוקמה בשנת 1922 כמדינה קומוניסטית הנשלטת בידי המפלגה הקומוניסטית.
- לאחר מות לנין ב-1924 התחזק סטאלין בהדרגה, ועד סוף שנות ה-20 הפך לשליט המרכזי.
- תוכניות החומש של סטאלין קידמו תיעוש מהיר, אך נעשו בכפייה ובמחיר אנושי כבד.
- הקולקטיביזציה איחדה בכפייה משקים פרטיים למשקים שיתופיים, ותרמה לרעב המוני בראשית שנות ה-30.
- המשטר הסטאליניסטי היה טוטליטרי: מפלגה אחת, משטרה חשאית, צנזורה, תעמולה ופולחן מנהיג.
- הטיהורים הגדולים כללו משפטי ראווה, מעצרים, הוצאות להורג ושליחת המונים לגולאג.
- יהודי ברית המועצות זכו לביטול חלק מההגבלות הצאריות, אך דת, עברית וציונות דוכאו בידי המשטר.
הסיפור המלא
בשנת 1917 רוסיה הייתה מדינה ענקית במשבר עמוק. מלחמת העולם הראשונה הביאה אבדות כבדות, מחסור במזון, אינפלציה וכעס על השלטון הצארי. בפברואר 1917 פרצו שביתות והפגנות בפטרוגרד, חיילים הצטרפו למוחים, והצאר ניקולאי השני נאלץ לוותר על כסאו. במקום שלטון הצאר קמה ממשלה זמנית, אך היא התקשתה לפתור את הבעיות המרכזיות: מלחמה, רעב וחוסר אמון ציבורי.
במקביל לממשלה הזמנית פעלו מועצות פועלים וחיילים שנקראו סובייטים. מצב זה יצר שלטון כפול ומבלבל. הבולשביקים, מפלגה קומוניסטית בראשות לנין, הציגו סיסמה פשוטה וחזקה: שלום, לחם ואדמה. הם הבטיחו להוציא את רוסיה מן המלחמה, לתת מזון לערים ולחלק אדמות לאיכרים. באוקטובר 1917, לפי הלוח הרוסי הישן, הם תפסו את השלטון בפטרוגרד והפילו את הממשלה הזמנית.
לאחר המהפכה לא נוצרה מיד מדינה רגועה. בשנים 1918-1921 פרצה מלחמת אזרחים בין האדומים, תומכי הבולשביקים, לבין הלבנים וקבוצות נוספות שהתנגדו להם. הבולשביקים ניצחו בעזרת הצבא האדום, משמעת מפלגתית ואלימות פוליטית. בשנים אלה התחזקה גם המשטרה החשאית, והרעיון של שלטון מפלגה אחת הפך למציאות.
בתחילה ניסו הבולשביקים לנהל כלכלה קומוניסטית נוקשה בזמן מלחמת האזרחים, אך המשק קרס והרעב החמיר. לנין הנהיג בשנת 1921 את הנא"פ - מדיניות כלכלית חדשה שאפשרה מסחר פרטי מוגבל ונתנה לאיכרים יותר תמריץ לייצר. זו לא הייתה חזרה לדמוקרטיה או לקפיטליזם מלא, אלא פשרה זמנית שנועדה לייצב את המדינה הסובייטית.
בשנת 1922 הוקמה ברית המועצות, וב-1924 מת לנין. לאחר מותו נפתח מאבק כוח בתוך המפלגה הקומוניסטית. סטאלין, שהיה המזכיר הכללי של המפלגה, השתמש במנגנון המפלגתי, במינויים ובבריתות זמניות כדי להחליש יריבים כמו טרוצקי, זינובייב וקמנב. עד סוף שנות ה-20 הוא ריכז בידיו כוח עצום והפך לשליט המרכזי של ברית המועצות.
סטאלין ביטל למעשה את הנא"פ והוביל תיעוש מהיר באמצעות תוכניות חומש. המדינה קבעה יעדים למפעלים, לתחבורה, לפלדה, לפחם ולחשמל. ברית המועצות הפכה במהירות ממדינה חקלאית ברובה למעצמה תעשייתית, אך המחיר היה כבד: עבודה כפויה, מחסור במוצרי צריכה, ענישה על אי-עמידה ביעדים ושליטה מוחלטת של המדינה בכלכלה.
בחקלאות כפה סטאלין קולקטיביזציה: איחוד משקים פרטיים למשקים שיתופיים שנשלטו בידי המדינה. איכרים רבים התנגדו, ובמיוחד מי שסומנו כ'קולאקים' - איכרים אמידים או מתנגדי המשטר. החרמת תבואה, מכסות קשוחות ואלימות שלטונית תרמו לרעב המוני בראשית שנות ה-30, במיוחד באוקראינה, בקזחסטן ובאזורים נוספים של ברית המועצות.
המשטר הסטאליניסטי היה משטר טוטליטרי: מפלגה אחת, מנהיג עליון, צנזורה, תעמולה, פולחן אישיות, משטרה חשאית ופיקוח על הכלכלה, התרבות והחינוך. בשנות ה-30 הגיע הטרור לשיאו בטיהורים הגדולים: משפטי ראווה, הודאות שהושגו בלחץ, מעצרים, הוצאות להורג ושליחת מיליונים למחנות הגולאג.
עבור יהודים, המהפכה הסובייטית יצרה מציאות מורכבת. מצד אחד בוטלו רבות מן ההגבלות של המשטר הצארי, ונפתחו בפני יהודים אפשרויות לימודים, מקצועות ותפקידים ציבוריים. מצד אחר, המשטר הקומוניסטי נאבק בדת ובלאומיות: מוסדות דת נסגרו, פעילות ציונית נאסרה, עברית נחשדה כשפה לאומית, וזהות יהודית דתית ולאומית נדחקה. לכן ברית המועצות הציעה שוויון אזרחי מסוים, אך דרשה נאמנות אידאולוגית כמעט מוחלטת.
