סיכום על זכויות האדם והאזרח
הנקודות החשובות
- כבוד האדם – הבסיס לכל זכויות האדם: לכל אדם ערך מהותי בלתי ניתן לשלילה.
- מגילת זכויות האדם של האו"ם (1948) – מסמך בינלאומי המפרט זכויות בסיסיות לכלל בני האנוש.
- חמש קטגוריות של זכויות: טבעיות, חירות, שוויון, פוליטיות, חברתיות-כלכליות.
- זכויות טבעיות: זכות לחיים, לביטחון גוף, לקניין, להליך הוגן.
- הזכות לחירות: חופש ביטוי, עיתונות, דת, כינוס, תנועה.
- שוויון פורמאלי – שוויון בפני החוק; שוויון מהותי – שוויון בפועל בתנאי החיים.
- העדפה מתקנת (affirmative action) – פעולה אקטיבית לתיקון אי-שוויון היסטורי.
- זכויות פוליטיות: זכות לבחור ולהיבחר, חופש הפגנה, חופש התאגדות פוליטית.
- זכויות חברתיות-כלכליות: זכות לבריאות, לחינוך, לדיור, לרמת חיים בסיסית.
- זכויות קבוצתיות: זכות לשפה, לאוטונומיה תרבותית – ומתח עם זכויות הפרט.
- חובות האזרח: הציות לחוק, תשלום מיסים, שירות צבאי (בישראל) – מקבילות לזכויות.
- בישראל: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) וחוק יסוד: חופש העיסוק.
הסיפור המלא
זכויות האדם הן זכויות הנובעות מעצם היות האדם אדם, ואינן תלויות באזרחות, דת, מוצא או מגדר. הבסיס לכל הזכויות הוא ערך כבוד האדם – ההכרה בכך שלכל אדם ערך מהותי בלתי ניתן לשלילה. מגילת זכויות האדם של האו"ם (1948) מפרטת את הזכויות הבסיסיות שלהן זכאי כל בן-אנוש.
ניתן לחלק את הזכויות למספר קטגוריות: זכויות טבעיות (זכות לחיים, לביטחון גוף, לקניין, להליך הוגן); הזכות לחירות (חופש ביטוי, חופש עיתונות, חופש דת, חופש תנועה); הזכות לשוויון (בפני החוק, הזדמנויות שוות, שוויון מגדרי, אפליה חיובית/העדפה מתקנת); זכויות פוליטיות (זכות לבחור ולהיבחר, חופש הפגנה); וזכויות חברתיות-כלכליות (זכות לבריאות, לחינוך, לדיור, לקיום בכבוד).
הזכות לחירות כוללת היבטים רבים: חופש ביטוי (הזכות לבטא דעות גם שנויות במחלוקת), חופש עיתונות (הזכות להפיץ ולקבל מידע), חופש דת ומצפון (הזכות לאמונה), חופש כינוס והתאגדות, וחופש תנועה. כשמדברים על שוויון, יש להבחין בין שוויון פורמאלי (שוויון בפני החוק) לשוויון מהותי (שוויון בפועל). העדפה מתקנת (affirmative action) היא פעולה אקטיבית לתיקון אי-שוויון היסטורי.
זכויות קבוצתיות הן זכויות הניתנות לקבוצה כשלמות, ולא רק לפרטים שבה – כמו הזכות לשפה, לחינוך בשפת האם, לאוטונומיה תרבותית. הדיון על זכויות קבוצתיות מורכב: עד כמה יש לאפשר לקבוצה אוטונומיה כה רחבה עד שהיא בעצם מדינה בתוך מדינה? מתי הזכויות הקבוצתיות פוגעות בזכויות הפרט שבתוכה?