סיכום על ששת ימי הבריאה
הנקודות החשובות
- בהתחלה העולם היה ריק לגמרי — תוהו ובוהו. הכל היה חושך, ורוח אלוהים ריחפת על פני המים.
- ביום הראשון אמר אלוהים ׳יהי אור׳ — ומיד היה אור! אלוהים הפריד בין האור ובין החושך. לאור קרא ׳יום׳ ולחושך קרא ׳לילה׳.
- ביום השני ברא אלוהים את הרקיע — כיפת השמיים הגדולה. הרקיע הפריד בין המים שמלמטה ובין המים שמלמעלה.
- ביום השלישי נאספו המים למקום אחד ונראתה היבשה. לים קרא אלוהים ׳ימים׳ וליבשה קרא ׳ארץ׳. באותו יום גם צמחו הצמחים הראשונים — עשב, פרחים ועצי פרי.
- ביום הרביעי ברא אלוהים את השמש, הירח והכוכבים. השמש נועדה לשלוט ביום, והירח לשלוט בלילה. הם גם נועדו לסמן זמנים, חגים, ימים ושנים.
- ביום החמישי מלאו המים והשמיים בחיים! אלוהים ברא דגים ובעלי חיים ימיים גדולים וקטנים, ועופות שעפים בשמיים. הוא בירך אותם שיתרבו וימלאו את הים ואת השמיים.
- ביום השישי ברא אלוהים את החיות על האדמה — בהמות, חיות ורמשים. ואז, בסוף אותו יום, ברא את האדם. האדם נברא בצלם אלוהים — הוא המיוחד והחשוב מכל הנבראים. אלוהים נתן לאדם שליטה על כל החיות ועל כל הארץ.
- אחרי כל יום בריאה אמר אלוהים ׳כי טוב׳. ואחרי שברא את האדם ביום השישי, אמר ׳כי טוב מאוד׳ — זה היה הדבר הכי טוב שברא!
- ביום השביעי שבת אלוהים מכל מלאכתו. הוא לא ברא שום דבר. הוא בירך את היום השביעי וקידש אותו — וכך נולדה השבת, יום המנוחה המיוחד.
- סיפור הבריאה מלמד אותנו שהאדם קיבל אחריות לשמור על העולם שאלוהים ברא. הבריאה בצלם אלוהים עושה את האדם למיוחד — ולכן עליו לדאוג לעולם ולשמור עליו.
הסיפור המלא
בַּהַתְחָלָה לֹא הָיָה עוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים. הַכֹּל הָיָה רֵיק וְחָשׁוּךְ, וְרוּחַ אֱלֹהִים רִחֲפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אָמַר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר", וְהָאוֹר הוֹפִיעַ. אֱלֹהִים רָאָה שֶׁהָאוֹר טוֹב, וְהִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נִרְאֲתָה הַיַּבָּשָׁה וְצָמְחוּ עֵצִים, דְּשָׁאִים וּפְרָחִים.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי מִלֵּא אֱלֹהִים אֶת הַיָּם בְּדָגִים וְאֶת הַשָּׁמַיִם בְּעוֹפוֹת.
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַחַיּוֹת וְאַחַר כָּךְ אֶת הָאָדָם. הָאָדָם נִבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, וְקִבֵּל תַּפְקִיד לִשְׁמֹר עַל הָעוֹלָם.
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת אֱלֹהִים מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. הוּא בֵּרַךְ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וְקִדֵּשׁ אוֹתוֹ, וְלָכֵן הַשַּׁבָּת הִיא יוֹם מְיֻחָד שֶׁל מְנוּחָה.
