סיכום על שמש בגבעון דום – מלחמת מלכי הדרום
הנקודות החשובות
- חמשת מלכי הדרום – מלך ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון – שומעים שגבעון כרתה ברית עם ישראל וחרדים. הם מתאחדים ועולים נגד גבעון כדי להעניש אותה על בגידתה.
- הגבעונים שולחים מסר דחוף ליהושע בגלגל: 'אל תרף ידיך מעבדיך, עלה אלינו מהרה והושיעה לנו!' – ישראל מחויב לעזור לבעלי בריתם.
- ה' אומר ליהושע לא לפחד: 'לא תירא מהם כי בידך נתתים'. יהושע עולה מגלגל עם כל עם המלחמה לילה תמים – תנועה מפתיעה ומהירה.
- ה' מפיל מהומה לפני ישראל ומכה את הכנענים בהמולה גדולה. ה' גם משליך עליהם אבני ברד גדולות מן השמים – 'וירבו אשר מתו מאבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב'.
- ישראל רודפת את הכנענים במורד בית חורון. יהושע חושש שהמרדפים לא יסתיימו לפני שתשקע השמש ואויביו ינמלטו בחשכה.
- יהושע עושה דבר שלא נעשה כמותו: הוא מדבר אל השמש ואל הירח לעיני כל ישראל – 'שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון'. זו תפילה-ציווי בפני הבריאה.
- השמש עומדת ואינה ממהרת לבוא כיום תמים – כלומר יממה שלמה של אור. 'ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש' – יום ייחודי בהיסטוריה.
- חמשת המלכים בורחים ומסתתרים במערה בגבעה. יהושע מצווה לגלול אבנים גדולות לפתח המערה ולשמור עד סיום המלחמה – האויב כלוא ויוצא מכלל פעולה.
- לאחר הניצחון מוציא יהושע את חמשת המלכים מהמערה ומכניעם: השרים שמים את כפות רגליהם על צווארי המלכים. יהושע אומר: 'כן יעשה ה' לכל אויביכם אשר אתם נלחמים בם'.
- חמשת המלכים מוצאים להורג ונתלים על חמישה עצים עד הערב, ואז מורדים ומוטלים במערה שבה הסתתרו. ישראל ממשיכה ומכבשת שש ערים נוספות בדרום כנען.
הסיפור המלא
לאחר שהגבעונים כרתו ברית עם ישראל, שמעו מלכי הדרום על המעשה. גבעון היתה עיר חשובה וחזקה, והברית שלה עם ישראל נראתה בעיני מלכי כנען כבגידה וכסכנה גדולה.
חמשת מלכי הדרום התאחדו למלחמה נגד גבעון: מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירמות, מלך לכיש ומלך עגלון. הם רצו להעניש את גבעון ולהרתיע ערים אחרות שלא יכרתו ברית עם ישראל.
הגבעונים שלחו מסר דחוף אל יהושע במחנה בגלגל. הם ביקשו: אל תרף ידיך מעבדיך, עלה אלינו מהרה והושיעה לנו. הם סמכו על הברית שכרתו עם ישראל.
למרות שהברית עם הגבעונים נוצרה במרמה, ישראל נשבעו להגן עליהם. לכן יהושע היה מחויב לעזור להם. הסיפור מלמד שברית ושבועה מחייבות אחריות.
ה' אמר ליהושע שלא יפחד מן המלכים, כי הוא נתן אותם בידו. דבר ה' חיזק את יהושע לפני מלחמה גדולה ומסוכנת.
יהושע עלה מגלגל עם כל אנשי המלחמה במסע לילה מהיר. המסע הפתיע את האויבים, וישראל הגיעו אליהם לפני שהספיקו להתארגן.
ה' הטיל מהומה במחנה הכנענים, וישראל הכו בהם מכה גדולה. האויבים ברחו במורד בית חורון, וישראל רדפו אחריהם.
במהלך המרדף עשה ה' נס נוסף: אבני ברד גדולות נפלו מן השמים על הכנענים. הכתוב מדגיש שיותר מתו מאבני הברד מאשר מחרב בני ישראל.
יהושע ראה שהיום עומד להסתיים, וחשש שהאויבים יברחו בחשכת הלילה. הוא פנה אל ה' ואמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום, וירח בעמק אילון.
השמש עמדה והירח עצר, והיום התארך עד שישראל השלימו את המרדף. המקרא מדגיש שלא היה כיום ההוא לפניו ואחריו, שבו שמע ה' בקול איש באופן כזה.
נס עצירת השמש מלמד שהמלחמה לא היתה רק כוח צבאי. הבריאה עצמה כאילו השתתפה בעזרת ה' לישראל, כדי להשלים את הניצחון.
חמשת המלכים ברחו והסתתרו במערה במקדה. כאשר הדבר נודע ליהושע, הוא ציווה לגלול אבנים גדולות על פי המערה ולהציב עליה שומרים, עד שהמלחמה תסתיים.
יהושע לא עצר את המרדף בגלל המלכים. הוא המשיך להכות את האויבים, ורק לאחר מכן חזר אל המערה שבה היו המלכים כלואים.
לאחר הניצחון הוציא יהושע את חמשת המלכים מן המערה. הוא קרא לקציני ישראל ושם את רגליהם על צווארי המלכים, כסימן לניצחון ולהכנעת האויב.
יהושע אמר לעם: אל תיראו ואל תחתו, חזקו ואמצו. הוא לימד אותם שכך יעשה ה' לכל אויביהם אם ילכו בדרכו ויבטחו בו.
חמשת המלכים הומתו ונתלו על עצים עד הערב. לאחר מכן הורידו אותם והשליכו אותם אל המערה שבה הסתתרו, וגללו אבנים גדולות על פתחה.
לאחר הקרב המשיך יהושע לכבוש ערים נוספות בדרום הארץ. הניצחון על חמשת המלכים פתח את הדרך להשתלטות רחבה יותר על דרום כנען.
סיפור שמש בגבעון דום מלמד על נאמנות לברית, אומץ מנהיגותי, עזרה אלוהית וניצחון שנובע משילוב של פעולה אנושית וציווי ה'.
