סיכום על שמשון ודלילה – עיוורונו ומותו הגיבורי
הנקודות החשובות
- שמשון מבצע עוד מעשי גבורה כנגד הפלישתים: קושר שלוש מאות שועלים, מדליק אש בזנבות ומשלחם לשרוף שדות פלישתים, הורג אלף פלישתים בלחי חמור ועוד. הוא שפט את ישראל עשרים שנה.
- שמשון מתאהב בדלילה, אישה בנחל שורק. שרני פלישתים פונים אליה בהצעה: 'פתי אותו ותי בו במה כוחו גדול וגו' – ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף'. כסף רב כמניע.
- דלילה שואלת את שמשון שלוש פעמים מה סוד כוחו. שמשון משקר בכל פעם: כבל של שבעה יתרי קשת לחים, חבלים חדשים, שזירת שבע מחלפות ראשו לאנסכה. בכל פעם דלילה קוראת לפלישתים ושמשון פורק אותם.
- דלילה מתמיד בשאלותיה: 'איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי? זה שלוש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כוחך הגדול'. היא מכרסמת בו יום אחר יום עד שנפשו קצרה למות.
- שמשון מגלה את כל לבו: 'מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלוהים אני מבטן אמי. אם גולחתי וסר ממני כוחי וחלשתי והייתי ככל האדם.' – הסוד הנשמר עשרים שנה נחשף.
- דלילה מרדימה את שמשון על ברכיה וקוראת לאיש לגלח את שבע מחלפות ראשו. שמשון מתעורר ולא יודע ש'ה' סר מעליו' – אחד הפסוקים הטראגיים בתנ"ך.
- הפלישתים תופסים את שמשון, מנקרים את עיניו ומורידים לעזה. הוא כבול בנחושתיים וטוחן בבית האסורים. אבל: 'ויחל שער ראשו לצמוח'.
- שרני פלישתים מתאספים לזבוח לדגון אלוהיהם ולשמוח: 'נתן אלוהינו בידנו את שמשון אויבנו'. קוראים לשמשון 'לצחק לפנינו'. הוא ממושש ועיוור בין עמודי הבניין.
- שמשון מבקש מהנער המוביל אותו: 'הניחה אותי והמשישני את העמודים'. הוא מתפלל: 'ה' אלוהים, זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה'. הוא גוחן בכוחו על שני עמודי התווך.
- שמשון אומר: 'תמות נפשי עם פלישתים' ודוחף בכוחו. הבית נופל על השרנים ועל כל העם. המתים שהמית במותו רבו מאשר המית בחייו. אחיו קוברים אותו. שמשון שפט את ישראל עשרים שנה.
הסיפור המלא
לאחר תחילת דרכו של שמשון מול הפלישתים המשיך שמשון לבצע מעשי גבורה גדולים. הוא נלחם בפלישתים בדרכים לא רגילות, והראה שכוחו בא מרוח ה'.
באחד האירועים קשר שמשון שלוש מאות שועלים, שם לפידים בין זנבותיהם ושלח אותם בשדות הפלישתים. כך נשרפו שדות, כרמים וזיתים, והעימות עם הפלישתים החריף.
בהמשך הכה שמשון אלף פלישתים בלחי חמור. מעשי הגבורה האלה מציגים את שמשון כאדם בעל כוח יוצא דופן, אך גם כאדם שחי בעימות מתמיד עם הפלישתים.
שמשון שפט את ישראל עשרים שנה. למרות זאת, חייו לא היו פשוטים: כוחו גדול, אך קשריו עם נשים פלישתיות שוב ושוב מסבכים אותו ומקרבים אותו לסכנה.
שמשון אהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה. שרני פלישתים ראו בכך הזדמנות ללכוד אותו. הם באו אל דלילה והציעו לה כסף רב אם תגלה להם במה כוחו הגדול.
השרנים הבטיחו לדלילה אלף ומאה כסף מכל אחד מהם. הכסף היה פיתוי גדול, ודלילה החלה ללחוץ על שמשון שיגלה לה את סוד כוחו.
בפעם הראשונה אמר לה שמשון שאם יאסרו אותו בשבעה יתרי קשת לחים, הוא ייחלש. דלילה עשתה כך וקראה: פלישתים עליך שמשון, אך שמשון ניתק את היתרים בקלות.
בפעם השנייה אמר שמשון שאם יאסרו אותו בחבלים חדשים, ייחלש. גם הפעם דלילה ניסתה, וגם הפעם שמשון ניתק את החבלים כאילו היו חוטים.
בפעם השלישית אמר שמשון שאם יארגו את שבע מחלפות ראשו, ייחלש. גם זה לא היה הסוד האמיתי, ושמשון שוב השתחרר.
דלילה המשיכה ללחוץ עליו יום אחר יום. היא אמרה לו: איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי? הלחץ המתמשך גרם לשמשון להישבר, עד שנפשו קצרה למות.
לבסוף גילה שמשון לדלילה את כל לבו. הוא אמר שמורה לא עלה על ראשו, כי הוא נזיר אלוהים מבטן אמו. אם יגולח, יסור כוחו ממנו והוא יהיה ככל האדם.
דלילה הבינה שהפעם אמר אמת. היא קראה לשרני פלישתים, הרדימה את שמשון על ברכיה, וקראה לאיש לגלח את שבע מחלפות ראשו.
כאשר התעורר שמשון, חשב שיצא כמו בכל פעם וישתחרר. אבל הכתוב אומר: והוא לא ידע כי ה' סר מעליו. זהו רגע טראגי שבו שמשון מגלה שכוחו אבד.
הפלישתים תפסו את שמשון, ניקרו את עיניו והורידו אותו לעזה. שם כבלו אותו בנחושתיים, והוא היה טוחן בבית האסורים.
אף על פי ששמשון נפל לשפל גדול, הכתוב מוסיף פרט חשוב: שער ראשו החל לצמוח. הפרט הזה רומז שאולי עדיין יש אפשרות לחזרה של כוחו ושל שליחותו.
שרני פלישתים התאספו לזבוח לדגון אלוהיהם. הם שמחו ואמרו שדגון נתן בידם את שמשון אויבם. הם לא הבינו שהכוח האמיתי של שמשון בא מה'.
הפלישתים קראו לשמשון מבית האסורים כדי שישחק לפניהם. שמשון, עיוור וחלש למראה, הועמד בין עמודי הבית שבו התאספו השרים והעם.
שמשון ביקש מן הנער שהחזיק בידו להניח אותו ליד העמודים שעליהם נשען הבית. הוא רצה להישען עליהם ולהשתמש במה שנותר מכוחו.
באותו רגע התפלל שמשון אל ה': ה' אלוהים, זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה. בניגוד לפעמים רבות קודם, כאן שמשון פונה ישירות אל ה' ומבקש כוח.
שמשון אחז בשני עמודי התווך, אחד בימינו ואחד בשמאלו, ואמר: תמות נפשי עם פלישתים. הוא דחף בכוח, והבית נפל על השרנים ועל כל העם שהיה בו.
הכתוב מסכם שהמתים שהמית שמשון במותו היו רבים מאשר המית בחייו. אחיו וכל בית אביו ירדו, לקחו את גופתו וקברו אותו בין צרעה ובין אשתאול.
סיפור שמשון ודלילה מלמד על כוח גדול ועל חולשה גדולה. הוא מזהיר מפני מסירת סוד קדוש ביד מי שאינו נאמן, ומראה שגם ברגע נפילה יכול אדם לפנות אל ה' בתפילה אחרונה.
