סיכום על קריעת ים סוף
הנקודות החשובות
- בני ישראל הגיעו אל שפת ים סוף עם הים לפניהם וצבא פרעה רודף אחריהם מאחור. העם פחד מאוד ולא ידע לאן לפנות.
- ה' אמר למשה: 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ' – הציווי הוא לנוע קדימה. ולמשה עצמו: 'הרם את מטך ונטה את ידך על הים.'
- משה נטה את ידו על הים, וה' הוליך רוח קדים עזה כל הלילה. המים נבקעו לשניים ונערמו כחומות מים משמאל ומימין.
- בני ישראל עברו בתוך הים ביבשה – הם הלכו על קרקע יבשה בתוך הים, כשהמים עומדים כחומה לימינם ולשמאלם.
- המצרים רדפו אחריהם – כל סוסי פרעה, מרכבותיו ופרשיו – ונכנסו גם הם לתוך הים.
- ה' הביט על מחנה מצרים בעמוד האש והענן ויצר בהלה בתוכם. גלגלי מרכבותיהם נסחפו והם התקשו לנוע.
- המצרים הבינו שה' נלחם בהם: 'אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם' – אך כבר היה מאוחר מדי.
- ה' ציווה את משה לנטות שוב את ידו על הים. המים שבו ויכסו את המרכבות, הפרשים וכל חיל פרעה. לא נשאר בהם אפילו אחד.
- בני ישראל ראו את המצרים מתים על שפת הים וראו את היד הגדולה שעשה ה'. העם ירא את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו.
- קריעת ים סוף היא אחד הניסים הגדולים ביותר שעשה ה' לישראל – ניס שהוכיח לכל העמים שה' שומר על עמו ואין כוח שיכול לעצור אותו.
הסיפור המלא
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּיָד רָמָה, אֲבָל פַּרְעֹה הִתְחָרֵט וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם עִם רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו. הָעָם הִגִּיעַ אֶל שְׂפַת יַם סוּף, וּפִתְאֹם רָאָה מִלְּפָנָיו יָם גָּדוֹל וּמֵאֲחוֹרָיו אֶת צְבָא מִצְרַיִם. הַמַּצָּב נִרְאָה כְּאִלּוּ אֵין דֶּרֶךְ לְהִנָּצֵל.
הָעָם פָּחַד מְאֹד וְצָעַק אֶל ה'. חֵלֶק מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְלוֹנְנוּ אֶל מֹשֶׁה וְאָמְרוּ שֶׁאוּלַי הָיָה עָדִיף לְהִשָּׁאֵר בְּמִצְרַיִם. הַפַּחַד מַרְאֶה שֶׁלָּצֵאת מֵעַבְדוּת אֵינוֹ מַסְפִּיק; צָרִיךְ גַּם לִלְמֹד לִבְטֹחַ בַּה' בְּשָׁעָה קָשָׁה.
מֹשֶׁה אָמַר לָעָם דִּבְרֵי אֱמוּנָה: אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם. הוּא הִסְבִּיר שֶׁהַמִּצְרִים שֶׁהֵם רוֹאִים הַיּוֹם לֹא יוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד, כִּי ה' יִלָּחֵם לָהֶם.
אָז אָמַר ה' לְמֹשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. הַצִּוּוּי הַזֶּה הָיָה קָשֶׁה וְעָמֹק: לָנוּעַ קָדִימָה דַּוְקָא כְּשֶׁהַיָּם לִפְנֵיהֶם. זֶהוּ רֶגַע שֶׁל אֱמוּנָה מַעֲשִׂית, לֹא רַק דִּבּוּר.
ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לְהָרִים אֶת מַטֵּהוּ וְלִנְטוֹת אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם. בְּאוֹתוֹ זְמַן עַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָלַךְ לִפְנֵי הָעָם, עָבַר לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵיהֶם. הוּא הִפְרִיד בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם לְבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְהֵגֵן עַל הָעָם.
מֹשֶׁה נָטָה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַה' הוֹלִיךְ רוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה. הַמַּיִם נִבְקְעוּ וְהַיָּם נֶעֱשָׂה לֶחָרָבָה. הַמַּיִם עָמְדוּ כְּחוֹמָה מִימִין וּמִשְּׂמֹאל, וּבְתוֹךְ הַיָּם נִפְתְּחָה דֶּרֶךְ יְבֵשָׁה.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ אֶל תּוֹךְ הַיָּם וְעָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה. הַמַּיִם עָמְדוּ לָהֶם כְּחוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. הַמַּעֲבָר הַזֶּה הָיָה נֵס גָּדוֹל וְגַם מִבְחָן אֱמוּנָה: הָעָם הָיָה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בְּתוֹךְ הַדֶּרֶךְ שֶׁה' פָּתַח.
הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִכְנְסוּ גַּם הֵם לְתוֹךְ הַיָּם. סוּסֵי פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו נִכְנְסוּ אַחֲרֵיהֶם. אֲבָל בְּתוֹךְ הַיָּם הֵחֵל הַצָּבָא הַמִּצְרִי לְהִתְבַּלְבֵּל וּלְהִתְקַשּׁוֹת לָנוּעַ.
ה' הָמַם אֶת מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן, וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו. גַּלְגַּלֵי הַמֶּרְכָּבוֹת נָעוּ בִּכְבֵדוּת, וְהַמִּצְרִים הֵבִינוּ שֶׁה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. הֵם אָמְרוּ: אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.
ה' אָמַר לְמֹשֶׁה לִנְטוֹת שׁוּב אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם. מֹשֶׁה נָטָה אֶת יָדוֹ, וְהַמַּיִם שָׁבוּ לִמְקוֹמָם. הַיָּם כִּסָּה אֶת הַמֶּרְכָּבוֹת, אֶת הַפָּרָשִׁים וְאֶת כָּל חֵיל פַּרְעֹה שֶׁנִּכְנְסוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם, וְרָאוּ אֶת הַמִּצְרִים מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם. הָעָם רָאָה אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'. הֵם הֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
קְרִיעַת יַם סוּף הָיְתָה נֵס גָּדוֹל שֶׁהִשְׁלִים אֶת הַיְצִיאָה מִמִּצְרַיִם. עַכְשָׁו לֹא רַק שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶלָּא גַּם צְבָא פַּרְעֹה לֹא יָכֹל לְהַחֲזִיר אוֹתָם. הַנֵּס לִמֵּד אֶת הָעָם שֶׁה' שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם וּפוֹתֵחַ דֶּרֶךְ גַּם בְּמָקוֹם שֶׁנִּרְאֶה סָגוּר.
