סיכום על סדום ועמורה
הנקודות החשובות
- אחרי שביקרו אצל אברהם, המשיכו שני המלאכים לעיר סְדוֹם שבה גר לוֹט אחיינו של אברהם. אנשי סדום היו רעים וחטאים לה׳ מאוד — ידועים ברשעתם.
- אלוהים גילה לאברהם שהוא מתכנן לגלות האם אנשי סדום ועמורה אכן עשו את כל הרע שצעקתם הגיעה אליו. אם כן — הוא יעניש אותם.
- אברהם עמד לפני אלוהים ופתח בשיחה מיוחדת ואמיצה. הוא ביקש מאלוהים שלא יאבד את הצדיקים עם הרשעים. אברהם שאל: ׳הַשֹּׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?׳
- אברהם ׳ניגש׳ לוויכוח עם אלוהים: הוא שאל אם יש חמישים צדיקים בעיר — האם יאבד אותם? אלוהים הסכים שאם יש חמישים צדיקים — לא יאבד את העיר.
- אברהם המשיך להוריד את המספר — ארבעים וחמישה, ארבעים, שלושים, עשרים, ועד עשרה. בכל פעם אלוהים הסכים. אברהם הפגין אומץ ואהבת אדם — ניסה להציל כל מה שאפשר.
- שני המלאכים הגיעו לסדום בערב. לוט ישב בשער העיר וראה אותם. הוא קם לקראתם, השתחווה וביקש שילינו בביתו. המלאכים ניאותו.
- אנשי סדום הקיפו את בית לוט ודרשו שיוציא להם את האורחים. לוט יצא לשכנע אותם שלא יעשו רע, אבל הם לא הקשיבו ואף ניסו לדחוק לתוך הבית.
- המלאכים הכו את אנשי סדום בְּסַנְוֵרִים — עיוורון פתאומי — ואנשי סדום לא יכלו למצוא את הפתח. המלאכים אמרו ללוט לברוח עם משפחתו כי הם עומדים להשמיד את העיר.
- המלאכים אמרו ללוט לא להביט אחורה בזמן הבריחה. אשת לוט לא שמעה לאזהרה — היא הביטה אחורה ונהפכה לנציב מלח.
- אלוהים המטיר על סדום ועמורה גָּפְרִית וָאֵש — האש שרפה הכל. הערים הושמדו לגמרי. אברהם השכים בבוקר וראה עשן עולה מהמקום — כעשן הכבשן. לוט ובנותיו ניצלו.
הסיפור המלא
לְאַחַר בְּשׂוֹרַת הַמַּלְאָכִים, הַשֵּׁם גִּלָּה לְאַבְרָהָם שֶׁהוּא עוֹמֵד לִשְׁפֹּט אֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה. אַנְשֵׁי הֶעָרִים הָיוּ רָעִים מְאֹד.
אַבְרָהָם לֹא שָׁתַק. הוּא עָמַד לִפְנֵי הַשֵּׁם וְשָׁאַל: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" הוּא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעִיר.
אַבְרָהָם שָׁאַל אִם יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, וְאַחַר כָּךְ פָּחוֹת וּפָחוֹת. הַשֵּׁם הִסְכִּים שֶׁאִם יִמָּצְאוּ צַדִּיקִים, הוּא לֹא יַשְׁחִית אֶת הָעִיר.
שְׁנֵי מַלְאָכִים הִגִּיעוּ לִסְדוֹם, וְלוֹט הִכְנִיס אוֹתָם לְבֵיתוֹ. אַנְשֵׁי סְדוֹם הִתְנַהֲגוּ בְּרֹעַ וּבְאַלִּימוּת.
הַמַּלְאָכִים הוֹצִיאוּ אֶת לוֹט וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִן הָעִיר וְאָמְרוּ לָהֶם לֹא לְהַבִּיט אָחוֹרָה.
סְדוֹם וַעֲמֹרָה נֶהֶפְכוּ, כִּי הָרֶשַׁע בָּהֶן הָיָה גָּדוֹל. אֵשׁ וְגָפְרִית יָרְדוּ עַל הֶעָרִים.
הַסִּפּוּר מְלַמֵּד עַל צֶדֶק וְרַחֲמִים. אַבְרָהָם מְלַמֵּד שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ טוֹב גַּם עַל אֲחֵרִים, וְסְדוֹם מְלַמֶּדֶת שֶׁרֹעַ וְאַלִּימוּת מַחֲרִיבִים חֶבְרָה.
