סיכום על מנהיגות במבחן — בין אידיאל למציאות
הנקודות החשובות
- היחידה נפתחת בחזון המנהיג האידיאלי של ישעיהו י"א — 'וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' — רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה — רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה — רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'.' שש מאפיינים, שלושה זוגות: חכמה-בינה (אינטלקט ועומק), עצה-גבורה (תכנון ופעולה), דעת-יראת ה' (ערכים ואמונה). מנהיג אמיתי צריך את כולם. כנגד אידיאל זה ייבחן כל מנהיג ביחידה.
- שמואל כמנהיג (שמ"א ז'-ח') — שמואל שפט את ישראל שנים רבות, ולפני פרישתו שאל: 'אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי — וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי — וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי?' והעם ענה: 'לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ.' שמואל מייצג את 'דעת ויראת ה'' — הנהגה שקיפות מוסרית שניתן לבדוק. כשהעם ביקש מלך, שמואל לא כעס ולא פרש — המשיך להתפלל עליהם.
- שאול — עלייה ונפילה (שמ"א ט'-י"ב, ט"ו) — שאול מתחיל כמנהיג מבטיח: ענוותן, מסתתר, אינו מחפש כבוד. 'הֲלוֹא בֶּן יְמִינִי אָנֹכִי מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּטַן?' — ובכל זאת, כשגדולה מגיעה, מצטיין בגבורה (מלחמת עמון). אך בקרב עמלק בוחר שלא לציית לחלוטין. לאחר מכן טוען: 'שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'.' שמואל חשף: 'הֲחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?' שאול כושל ב'יראת ה''.
- דוד — הבחירה בלב (שמ"א ט"ז, שמ"ב ז') — בבחירת דוד ה' אומר לשמואל: 'כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם — כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב.' דוד נבחר ב'לבב' — בערכיו הפנימיים. אחרי הכתרתו ה' כורת ברית עמו (שמ"ב ז'): 'וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם.' אך גם דוד — הגדול ביותר — כשל בחטא בת שבע. המנהיג התנ"כי אינו חסין.
- אחאב ואליהו (מלכ"א י"ח, כ"א) — אחאב מלך ישראל אינו רשע פשוט: הוא מוכר, רוצה להצליח, אך חסר עמוד-שדרה מוסרי. בפרשת כרם נבות: נבות סירב למכור את נחלתו. אחאב 'שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ' ועצב. איזבל אשתו ערכה משפט שווא — נבות נרצח. אחאב ירש. אליהו הופיע: 'הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?' — שאלה שמקבצת שני חטאים. אחאב כשל ב'דעת' ו'יראת ה''.
- תגובת אחאב לנבואת אליהו: 'וַיִּקְרַע בְּגָדָיו... וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק.' הוא מתאבל — כמעט מתחרט. ה' אמר לאליהו: 'הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?' ה' מקצר את גזר הדין. זוהי תובנה חשובה: אפילו מנהיג שכשל יכול לזכות בחמלה. המנהיג אינו נידון לצמיתות — אם מכיר.
- חזקיהו (מלכ"ב י"ח-י"ט) — 'וּבַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח — וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה.' ירושלים תחת מצור אשורי. שדה רב — שליח סנחריב — ניסה לשבור את מורל ירושלים מבחוץ: 'שְׂמַעוּ אֶת דְּבַר מֶלֶך אַשּׁוּר.' חזקיהו קרע בגדיו, הלך לבית המקדש, ופרש מכתבי האיום לפני ה' ='וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה'.'
- תפילת חזקיהו: 'ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.' הוא לא בקש ניצחון צבאי — ביקש שה' יציל כדי שידעו כל הממלכות 'כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים לְבַדֶּך.' ישעיהו שלח לו: 'יַעַן אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי.' מנהיג שתפילתו שינתה גזרה. 185,000 חיילים אשורים נפלו.
- השוואה לאידיאל ישעיהו י"א: שמואל — מצטיין ב'דעת ויראת ה'' ובשקיפות (אך פחות בגבורה מדינית); שאול — מצטיין ב'גבורה' בשדה הקרב אך כשל ב'יראת ה''; דוד — מגלם 'חכמה ובינה' ו'עצה' אך לא חסין; אחאב — 'עצה' (מנהל ממלכה), אך כשל ב'דעת ויראת ה''; חזקיהו — הכי קרוב לאידיאל, משלב כל ששת המאפיינים.
- השאלה הגדולה שהיחידה מציבה: האם ניתן להשיג את האידיאל? — ישעיהו י"א מתאר מנהיג עתידי שעדיין לא בא. כל המנהיגים שנלמדו מצטיינים בחלק מהמאפיינים — ונכשלים בחלק אחר. התנ"ך מציג מנהיגות כמסע בלתי-גמור: כל מנהיג מתקדם, נכשל, ולפעמים מתחרט ומתקן. 'בֶּן דָּוִד' — הדגם האידיאלי — אולי עדיין מחכה.
הסיפור המלא
היחידה נפתחת בחזון המנהיג האידיאלי של ישעיהו י"א — 'וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' — רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה — רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה — רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'.' שש מאפיינים, שלושה זוגות: חכמה-בינה (אינטלקט ועומק), עצה-גבורה (תכנון ופעולה), דעת-יראת ה' (ערכים ואמונה). מנהיג אמיתי צריך את כולם. כנגד אידיאל זה ייבחן כל מנהיג ביחידה.
שמואל כמנהיג (שמ"א ז'-ח') — שמואל שפט את ישראל שנים רבות, ולפני פרישתו שאל: 'אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי — וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי — וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי?' והעם ענה: 'לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ.' שמואל מייצג את 'דעת ויראת ה'' — הנהגה שקיפות מוסרית שניתן לבדוק. כשהעם ביקש מלך, שמואל לא כעס ולא פרש — המשיך להתפלל עליהם.
שאול — עלייה ונפילה (שמ"א ט'-י"ב, ט"ו) — שאול מתחיל כמנהיג מבטיח: ענוותן, מסתתר, אינו מחפש כבוד. 'הֲלוֹא בֶּן יְמִינִי אָנֹכִי מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּטַן?' — ובכל זאת, כשגדולה מגיעה, מצטיין בגבורה (מלחמת עמון). אך בקרב עמלק בוחר שלא לציית לחלוטין. לאחר מכן טוען: 'שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'.' שמואל חשף: 'הֲחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?' שאול כושל ב'יראת ה''.
דוד — הבחירה בלב (שמ"א ט"ז, שמ"ב ז') — בבחירת דוד ה' אומר לשמואל: 'כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם — כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב.' דוד נבחר ב'לבב' — בערכיו הפנימיים. אחרי הכתרתו ה' כורת ברית עמו (שמ"ב ז'): 'וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם.' אך גם דוד — הגדול ביותר — כשל בחטא בת שבע. המנהיג התנ"כי אינו חסין.
אחאב ואליהו (מלכ"א י"ח, כ"א) — אחאב מלך ישראל אינו רשע פשוט: הוא מוכר, רוצה להצליח, אך חסר עמוד-שדרה מוסרי. בפרשת כרם נבות: נבות סירב למכור את נחלתו. אחאב 'שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ' ועצב. איזבל אשתו ערכה משפט שווא — נבות נרצח. אחאב ירש. אליהו הופיע: 'הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?' — שאלה שמקבצת שני חטאים. אחאב כשל ב'דעת' ו'יראת ה''.
תגובת אחאב לנבואת אליהו: 'וַיִּקְרַע בְּגָדָיו... וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק.' הוא מתאבל — כמעט מתחרט. ה' אמר לאליהו: 'הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?' ה' מקצר את גזר הדין. זוהי תובנה חשובה: אפילו מנהיג שכשל יכול לזכות בחמלה. המנהיג אינו נידון לצמיתות — אם מכיר.
חזקיהו (מלכ"ב י"ח-י"ט) — 'וּבַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח — וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה.' ירושלים תחת מצור אשורי. שדה רב — שליח סנחריב — ניסה לשבור את מורל ירושלים מבחוץ: 'שְׂמַעוּ אֶת דְּבַר מֶלֶך אַשּׁוּר.' חזקיהו קרע בגדיו, הלך לבית המקדש, ופרש מכתבי האיום לפני ה' ='וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה'.'
תפילת חזקיהו: 'ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.' הוא לא בקש ניצחון צבאי — ביקש שה' יציל כדי שידעו כל הממלכות 'כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים לְבַדֶּך.' ישעיהו שלח לו: 'יַעַן אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי.' מנהיג שתפילתו שינתה גזרה. 185,000 חיילים אשורים נפלו.
השוואה לאידיאל ישעיהו י"א: שמואל — מצטיין ב'דעת ויראת ה'' ובשקיפות (אך פחות בגבורה מדינית); שאול — מצטיין ב'גבורה' בשדה הקרב אך כשל ב'יראת ה''; דוד — מגלם 'חכמה ובינה' ו'עצה' אך לא חסין; אחאב — 'עצה' (מנהל ממלכה), אך כשל ב'דעת ויראת ה''; חזקיהו — הכי קרוב לאידיאל, משלב כל ששת המאפיינים.
השאלה הגדולה שהיחידה מציבה: האם ניתן להשיג את האידיאל? — ישעיהו י"א מתאר מנהיג עתידי שעדיין לא בא. כל המנהיגים שנלמדו מצטיינים בחלק מהמאפיינים — ונכשלים בחלק אחר. התנ"ך מציג מנהיגות כמסע בלתי-גמור: כל מנהיג מתקדם, נכשל, ולפעמים מתחרט ומתקן. 'בֶּן דָּוִד' — הדגם האידיאלי — אולי עדיין מחכה.
