סיכום על מגדל בבל
הנקודות החשובות
- אחרי המבול, כל בני האדם בעולם דיברו שפה אחת ואותן מילים. כולם הבינו אחד את השני ויכלו לעבוד יחד בקלות.
- בני האדם נדדו ממקומם ומצאו בקעה — שטח שטוח ורחב — בארץ שִׁנְעָר. הם החליטו להתיישב שם ולא להמשיך לפזר ברחבי העולם.
- בני האדם רצו לבנות עיר גדולה ומגדל שיגיע עד השמיים. הם אמרו: ׳נעשה לנו שם — כדי שלא נפוץ על פני כל הארץ.׳ הם רצו להיות מפורסמים ולא להתפזר.
- הם המציאו בנייה חדשה: במקום אבנים השתמשו בִּלְבֵנִים — לבנים שאפו באש וחיזקו בחומר. כך יכלו לבנות גבוה מאוד.
- אלוהים ירד לראות את העיר ואת המגדל שבני האדם בנו. אלוהים אמר: ׳הן עם אחד ושפה אחת לכולם — וזה רק ההתחלה. עכשיו לא ייבָּצֵר מהם כל אשר יזמו לעשות.׳
- אלוהים החליט לבלבל את שפת בני האדם — כדי שלא יבינו עוד אחד את השני. ברגע שלא יכלו לתקשר, לא יכלו גם לבנות יחד.
- לאחר שאלוהים בלבל את שפתם, פסקה הבנייה. בני האדם כבר לא הבינו אחד את השני, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה ולהתפזר על פני כל הארץ.
- למקום קראו בָּבֶל — כי שם בלל אלוהים את שפת כל הארץ. המילה ׳בבל׳ באה מהשורש ׳בלל׳ שפירושו לערבב ולבלבל.
- הסיפור מסביר איך נוצרו השפות השונות בעולם. בני האדם התפזרו לכל הכיוונים ולכל אחת מהקבוצות היה שפה משלה.
- הסיפור מלמד שכאשר בני האדם שמים את עצמם במרכז ורוצים כבוד ותהילה רק לעצמם — זה יכול להוביל לפירוד. אלוהים רצה שבני האדם יפוצו ויתפשטו בכל הארץ, לא שיישארו ויחפשו תהילה בלבד.
הסיפור המלא
אַחֲרֵי הַמַּבּוּל חָיוּ בְּנֵי הָאָדָם בְּיַחַד וְדִבְּרוּ שָׂפָה אַחַת. הֵם נָדְדוּ וּמָצְאוּ בִּקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.
בְּנֵי הָאָדָם אָמְרוּ: "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם". הֵם רָצוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם וְלֹא לְהִתְפַּזֵּר.
הֵם הִכִּינוּ לְבֵנִים וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּחֵמָר כְּדֵי לִבְנוֹת. הַמִּגְדָּל הָיָה סִימָן לְגַאֲוָה וּלְרָצוֹן לִשְׁלֹט בַּכֹּל.
הַשֵּׁם רָאָה אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל. הוּא הֵבִין שֶׁאִם כֻּלָּם יַעַשׂוּ הַכֹּל בְּיַחַד בְּלִי גְּבוּלוֹת, הֵם עֲלוּלִים לְהִתְגָּאוֹת וְלִשְׁכֹּחַ אֶת הַטּוֹב.
הַשֵּׁם בִּלְבֵּל אֶת שְׂפָתָם. פִּתְאֹם אֲנָשִׁים לֹא הֵבִינוּ זֶה אֶת זֶה, וְלֹא יָכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ לִבְנוֹת.
הָאֲנָשִׁים נָפֹצוּ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. לַמָּקוֹם קָרְאוּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל הַשֵּׁם אֶת שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.
הַסִּפּוּר מְלַמֵּד שֶׁשִּׁתּוּף פְּעֻלָּה הוּא דָּבָר טוֹב, אֲבָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ בְּעֲנָוָה וּבְאַחֲרָיוּת.
