סיכום על לידת בני יעקב – שנים עשר השבטים
הנקודות החשובות
- לאה, שיעקב לא אהב אותה כמו את רחל, ילדה בנים רבים. ה' ראה כי שנואה היא ויפתח את רחמה, בעוד רחל הייתה עקרה.
- לאה ילדה את ראובן ואמרה: 'כי ראה ה' בעוניי.' ילדה את שמעון ואמרה: 'כי שמע ה' כי שנואה אנוכי.' ילדה לוי ויהודה.
- רחל ראתה שאינה יולדת וקנאה באחותה. היא נתנה את שפחתה בלהה ליעקב לאישה, וממנה נולדו דן ונפתלי.
- לאה, שפסקה מלדת, גם היא נתנה את שפחתה זלפה ליעקב. ממנה נולדו גד ואשר.
- לאה שבה וילדה ליעקב עוד שלושה ילדים: יששכר, זבולון, ובת אחת בשם דינה.
- ה' זכר את רחל ופתח את רחמה. היא ילדה בן וקראה לו יוסף ואמרה: 'אסף ה' את חרפתי.' – אחרי שנים של עקרות, סוף סוף בן.
- לאחר מכן ילדה רחל עוד בן – בנימין – אך מתה בלידתו ליד הדרך לבית לחם. יעקב קבר אותה שם.
- שנים עשר הבנים הם: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף ובנימין – שנים עשר שבטי ישראל.
- שמות הבנים נושאים כולם משמעות עמוקה הקשורה לרגשות האמהות: תחושות של כאב, תקווה, הכרת תודה לה' ותחרות.
- שנים עשר השבטים הם אבות שנים עשר שבטי ישראל – ממשפחה אחת גדל עם שלם. משפחת יעקב היא ראשית עם ישראל.
הסיפור המלא
לְיַעֲקֹב הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים, לֵאָה וְרָחֵל. יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל מְאֹד, וְלֵאָה הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא פְּחוּת אֲהוּבָה. ה' רָאָה אֶת כְּאֵבָהּ שֶׁל לֵאָה, וְנָתַן לָהּ בָּנִים.
לֵאָה יָלְדָה בֵּן רִאשׁוֹן וְקָרְאָה לוֹ רְאוּבֵן. הִיא אָמְרָה: ה' רָאָה אֶת עָנְיִי. הַשֵּׁם רְאוּבֵן מַזְכִּיר אֶת הָרְאִיָּה שֶׁל ה' וְאֶת תִּקְוָתָהּ שֶׁיַעֲקֹב יֹאהַב אוֹתָהּ יוֹתֵר.
אַחַר כָּךְ יָלְדָה לֵאָה אֶת שִׁמְעוֹן. הִיא אָמְרָה שֶׁה' שָׁמַע כִּי הִיא שְׂנוּאָה, וְלָכֵן נָתַן לָהּ גַּם אֶת הַבֵּן הַזֶּה. הַשֵּׁם שִׁמְעוֹן קָשׁוּר לַשְּׁמִיעָה שֶׁל ה'.
לֵאָה יָלְדָה עוֹד שְׁנֵי בָּנִים: לֵוִי וִיהוּדָה. בְּלֵוִי הִיא קִוְּתָה שֶׁיַעֲקֹב יִלָּוֶה אֵלֶיהָ וְיִתְקָרֵב אֵלֶיהָ. בְּיְהוּדָה הִיא אָמְרָה: הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה', וּמִכָּאן שְׁמוֹ.
רָחֵל רָאֲתָה שֶׁלֵּאָה יוֹלֶדֶת וְהִיא עֲדַיִן אֵינָהּ יוֹלֶדֶת. הִיא קִנְּאָה בַּאֲחוֹתָהּ וְהִרְגִּישָׁה צַעַר גָּדוֹל. לָכֵן נָתְנָה אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְיַעֲקֹב, וּמִבִּלְהָה נוֹלְדוּ דָּן וְנַפְתָּלִי.
גַּם לֵאָה, כְּשֶׁפָּסְקָה מִלֶּדֶת לְזְמַן מְסֻיָּם, נָתְנָה אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ לְיַעֲקֹב. מִזִּלְפָּה נוֹלְדוּ גָּד וְאָשֵׁר. כָּךְ גָּדְלָה מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּעוֹד בָּנִים.
לֵאָה שָׁבָה וְיָלְדָה עוֹד שְׁנֵי בָּנִים: יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן. אַחַר כָּךְ נוֹלְדָה לָהּ בַּת וּשְׁמָהּ דִּינָה. לֵאָה הָיְתָה אִמָּם שֶׁל שִׁשָּׁה בָּנִים וּבַת אַחַת.
לְבַסּוֹף זָכַר ה' אֶת רָחֵל וְשָׁמַע אֵלֶיהָ. רָחֵל יָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה לוֹ יוֹסֵף. הִיא אָמְרָה: אָסַף ה' אֶת חֶרְפָּתִי, וּבִקְּשָׁה שֶׁה' יוֹסִיף לָהּ בֵּן נוֹסָף.
בְּהֶמְשֵׁךְ נוֹלַד לְרָחֵל בֵּן נוֹסָף, בִּנְיָמִין. לֵדָתוֹ הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד, וְרָחֵל מֵתָה בַּדֶּרֶךְ לְבֵית לֶחֶם. יַעֲקֹב קָבַר אוֹתָהּ שָׁם וְנָשָׂא אֶת זִכְרָהּ בְּלִבּוֹ.
שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יְהוּדָה, דָּן, נַפְתָּלִי, גָּד, אָשֵׁר, יִשָּׂשכָר, זְבוּלֻן, יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. מֵהֶם צָמְחוּ שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
