סיכום על השופטים הראשונים – עתניאל, אהוד ושמגר
הנקודות החשובות
- עתניאל בן קנז הוא השופט הראשון והמושלם בספר שופטים. ישראל עבד את הבעל, ה' מסרם ביד כושן רשעתיים מלך ארם נהריים שמשעבד אותם שמונה שנים. ישראל זועק וה' מעמיד את עתניאל.
- עתניאל הוא אחיינו של כלב בן יפונה, ובעלה של עכסה – כבר מספר יהושע הוא מוצג כגיבור שכבש עיר. הוא דמות מושלמת: יוצא ממשפחה מכובדת, גיבור קרב ואיש רוח.
- רוח ה' תהיה על עתניאל, הוא שפט את ישראל ויצא למלחמה. ה' נתן בידו את כושן רשעתיים ותקף ידו עליו. הארץ שקטה ארבעים שנה – עד מות עתניאל.
- עתניאל מייצג את ה'שופט הטיפוסי' לפי המחבר: ה' שולח רוח, השופט מנצח, הארץ שוקטת. אולם השופטים הבאים יהיו פחות מושלמים ויסטו מהדגם הזה.
- לאחר מות עתניאל שב ישראל לחטוא. ה' מחזק את עגלון מלך מואב שמתחבר עם עמון ועמלק ומכה את ישראל ולוקח את עיר הדקלים. ישראל עובד את עגלון שמונה עשרה שנה.
- ה' מעמיד את אהוד בן גרא מבנימין – איש אטר יד ימינו, כלומר שמאלי. יתרון גופני שיהפוך לנשק: הוא מכין לעצמו חרב קצרה כפולה ביד ימינו – במקום שלא מחפשים אצל בנימיני.
- אהוד מביא מנחה לעגלון מלך מואב, מלך שמן מאוד. הוא מגרש את נושאי המנחה ואומר: 'דבר סתר לי אליך'. עגלון קם מכיסאו – 'וילך שדיפתה' – אל עלייתו הקרירה.
- אהוד שולף את החרב בשמאלו ותוקע אותה בבטן עגלון – 'ויבא גם הניצב אחר הלהב' – העוקץ נבלע בשומן. אהוד נועל את דלתות העלייה, יורד בשקט ונמלט.
- משרתי עגלון ממתינים זמן רב בחוץ וחושבים שהמלך עסוק. כשלבסוף פותחים, מוצאים אותו מת. ההיסוס הזה מאפשר לאהוד לנוס ולגייס את ישראל.
- אהוד מתקע בשופר בהר אפרים, ישראל יורד אחריו ותופס את מעברות הירדן. ישראל הכה כעשרת אלפים איש ממואב – 'ולא מלט איש'. הארץ שקטה שמונים שנה. שמגר בן ענת, שופט קצר המאוד, מוזכר: הכה שש מאות פלישתים בדרבן הבקר.
הסיפור המלא
לאחר פתיחת ספר שופטים והצגת התבנית החוזרת, מופיעים השופטים הראשונים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא ושמגר בן ענת. כל אחד מהם מציג דרך אחרת שבה ה' מושיע את ישראל.
השופט הראשון הוא עתניאל בן קנז. הוא קשור למשפחת כלב בן יפונה, שכבר מוכרת כסמל לאמונה ואומץ מתקופת המרגלים וכיבוש הארץ.
בימי עתניאל חטאו בני ישראל ועבדו את הבעלים. בעקבות החטא מסר אותם ה' ביד כושן רשעתיים מלך ארם נהריים, והוא שיעבד אותם שמונה שנים.
כאשר בני ישראל זעקו אל ה', הקים להם ה' מושיע: עתניאל בן קנז. בכך מופיעה לראשונה התבנית של ספר שופטים: חטא, שעבוד, זעקה וישועה.
רוח ה' היתה על עתניאל. הוא שפט את ישראל, יצא למלחמה, וה' נתן בידו את כושן רשעתיים. הניצחון שלו מוצג כניצחון ברור שבא מכוח ה'.
לאחר ניצחון עתניאל שקטה הארץ ארבעים שנה. הוא נחשב לשופט הראשון והשלם, מפני שסיפורו מתאים בדיוק לדגם הרצוי: ה' מקים שופט, רוח ה' שורה עליו, והוא מושיע את ישראל.
לאחר מות עתניאל חזרו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'. הפעם חיזק ה' את עגלון מלך מואב נגד ישראל. עגלון התחבר עם עמון ועמלק, הכה את ישראל ולקח את עיר התמרים.
ישראל עבדו את עגלון שמונה עשרה שנה. תקופה זו היתה ארוכה יותר מן השעבוד בימי כושן רשעתיים, והיא מראה שהמחזור של החטא והעונש חוזר ומעמיק.
כאשר ישראל זעקו אל ה', הקים להם ה' מושיע חדש: אהוד בן גרא משבט בנימין. אהוד מתואר כאיש אטר יד ימינו, כלומר אדם שמאלי או מוגבל ביד ימין, ותכונה זו נעשתה חלק מרכזי בתוכניתו.
אהוד הכין לעצמו חרב קצרה בעלת שני פיות וחגר אותה מתחת לבגדיו על ירך ימין. משום שהיה שמאלי, מקום זה לא עורר חשד כמו אצל לוחם רגיל.
אהוד בא אל עגלון מלך מואב כדי להביא לו מנחה. לאחר מכן שלח את נושאי המנחה לדרכם וחזר אל המלך בטענה שיש לו דבר סתר לומר לו.
עגלון קם וישב עם אהוד לבדו בעליית המקרה. אהוד אמר שיש לו דבר אלוהים אל המלך, ואז שלח את יד שמאלו, הוציא את החרב מירך ימינו ותקע אותה בבטן עגלון.
עגלון היה איש שמן מאוד, והחרב נבלעה בבטנו. אהוד נעל את דלתות העלייה ויצא בשקט. משרתי עגלון המתינו זמן רב, כי חשבו שהמלך עסוק בענייניו.
ההמתנה של המשרתים נתנה לאהוד זמן לברוח. הוא נמלט אל אזור ההר, תקע בשופר בהר אפרים, וגייס את בני ישראל למרד נגד מואב.
ישראל ירדו אחרי אהוד ותפסו את מעברות הירדן. כך מנעו מן המואבים לברוח או לקבל תגבורת. ישראל הכו כעשרת אלפים איש ממואב, ולא נמלט איש.
לאחר ניצחון אהוד שקטה הארץ שמונים שנה, תקופה ארוכה מאוד ביחס לסיפור עתניאל. הדבר מראה שישועה יכולה לבוא גם בדרך מפתיעה ולא רגילה.
אחרי אהוד מוזכר בקצרה שמגר בן ענת. הכתוב מספר שהוא הכה שש מאות פלישתים בדרבן הבקר, כלי עבודה של רועים ואיכרים, וגם הוא הושיע את ישראל.
השופטים הראשונים מלמדים שה' יכול להושיע בדרכים שונות: דרך שופט מושלם כמו עתניאל, דרך תכסיס נועז של אהוד, ואפילו דרך כלי פשוט כמו דרבן הבקר של שמגר.
