סיכום על העי – חטא עכן וכיבוש העי
הנקודות החשובות
- לאחר ניצחון יריחו, שולח יהושע מרגלים לעיר העי. הם חוזרים בהמלצה להוציא רק כאלפיים-שלושת אלפים איש, שכן העי קטנה. ישראל מרגיש בטוח מדי.
- המתקפה על העי נכשלת בצורה מביכה: אנשי העי מכים שלושים ושישה איש מישראל ורודפים את הנשארים עד השבר. לב העם נמס ונהיה כמים – הפחד המוחלט חוזר.
- יהושע קורע בגדיו ונופל על פניו לפני ארון ה' עד הערב. הוא זועק: 'למה העברת את העם הזה את הירדן לתת אותנו ביד האמורי להאביד?'. זהו רגע משבר אמונה.
- ה' מתגלה ויאמר: 'קום לך, למה זה אתה נופל על פניך? חטא ישראל!' – ה' מגלה שמישהו עבר על החרם של יריחו ולקח מהשלל האסור. החטא האישי פוגע בכלל הציבור.
- ה' מצווה להעמיד את ישראל לפי שבטים, ובגורל לזהות את החוטא. הגורל נופל על שבט יהודה, על משפחת הזרחי, על הבית של עכן בן כרמי – תהליך מיצוי מדויק.
- יהושע פונה לעכן: 'בני שים נא כבוד לה' אלוהי ישראל ותן לו תודה, והגד נא לי מה עשית'. עכן מודה: לקח אדרת שנער אחת, מאתיים שקלי כסף ולשון זהב אחת, וחפר אותם בתוך אוהלו.
- השלל האסור נמצא בדיוק כמתואר – חפור תחת האוהל. עכן, בניו, בנותיו, בהמותיו, ואוהלו מובאים לעמק עכור.
- ישראל סוקל את עכן ומשפחתו באבנים ושורף אותם באש. מוקמת ערמת אבנים גדולה עליו. המקום קרוי 'עמק עכור' – עמק הצרה – עד היום הזה.
- לאחר טיהור החטא, מצווה ה' את יהושע לקום ולעלות נגד העי. הפעם ה' עצמו מתכנן את הארמאה: יהושע שולח כוח מארב מאחורי העיר.
- המארב מצליח: אנשי העי יוצאים לרדוף את ישראל, הכוח מאחור כובש ומשרף את העיר, ובני ישראל מסתובבים ותוקפים. מלך העי נתלה על העץ. הפעם ה' מתיר לקחת שלל ובהמות.
הסיפור המלא
לאחר כיבוש יריחו היה נדמה שעם ישראל ממשיך בדרך של ניצחון. העיר הבאה היתה העי, עיר קטנה יותר מיריחו, ולכן רבים חשבו שהכיבוש יהיה קל.
יהושע שלח מרגלים אל העי, והם חזרו ואמרו שאין צורך שכל העם יעלה למלחמה. לדבריהם, מספיק לשלוח כאלפיים או שלושת אלפים איש, כי העיר קטנה.
ההערכה הזאת ביטאה ביטחון רב, אולי אפילו ביטחון יתר. לאחר הנס הגדול ביריחו, ישראל לא הבינו שבכיבוש הארץ אין די בכוח צבאי או בביטחון עצמי.
המתקפה הראשונה על העי נכשלה. אנשי העי הכו שלושים ושישה איש מישראל ורדפו אחרי הלוחמים. לב העם נמס והיה כמים, כלומר הפחד חזר אל המחנה.
יהושע קרע את בגדיו ונפל על פניו לפני ארון ה' עד הערב. הוא התקשה להבין מדוע אחרי חציית הירדן ונפילת יריחו באה תבוסה כזאת.
יהושע זעק אל ה' ושאל מדוע העם עבר את הירדן אם עכשיו ייפול ביד האמורי. זה היה רגע של משבר אמונה ומנהיגות.
ה' אמר ליהושע לקום. הוא הסביר שהבעיה אינה חולשה צבאית אלא חטא: ישראל מעל בחרם ולקח מן השלל האסור של יריחו.
החטא נעשה בידי אדם אחד, אך ה' אומר 'חטא ישראל'. מכאן לומדים שחטא של יחיד יכול לפגוע בכלל, במיוחד כאשר הוא פוגע בברית ובקדושה של העם.
ה' ציווה לבדוק את העם לפי שבטים, משפחות ובתים, עד שיימצא החוטא. הגורל נפל על שבט יהודה, על משפחת הזרחי, ולבסוף על עכן בן כרמי.
יהושע פנה אל עכן בדברים תקיפים אך גם אישיים: בני, שים נא כבוד לה' ותן לו תודה. הוא ביקש מעכן לומר את האמת ולא להסתיר עוד.
עכן הודה שחטא. הוא סיפר שראה בשלל אדרת שנער יפה, מאתיים שקלי כסף ולשון זהב אחת. הוא חמד אותם, לקח אותם והטמין אותם באדמה בתוך אוהלו.
שליחים רצו אל האוהל ומצאו את השלל בדיוק כפי שעכן אמר. הדברים הובאו אל יהושע ואל כל ישראל, והוברר שהכישלון בעי היה קשור להפרת החרם.
עכן וכל אשר לו הובאו אל עמק עכור. שם נעשה בו דין קשה, ונערמה עליו ערמת אבנים. המקום נקרא עמק עכור, כלומר עמק הצרה, בגלל הצרה שהביא על ישראל.
לאחר שהחטא טוהר, אמר ה' ליהושע לא לפחד ולעלות שוב על העי. הפעם ה' נתן ליהושע תוכנית מלחמה ברורה: להציב מארב מאחורי העיר.
יהושע חילק את הכוחות. חלק מן הצבא התקרב אל העיר ומשך את אנשי העי לצאת אחריו, כאילו ישראל שוב בורחים. הכוח שבמארב נשאר מוסתר מאחורי העיר.
כאשר אנשי העי יצאו לרדוף אחרי ישראל, העיר נשארה פתוחה. אז קם המארב, נכנס אל העיר והצית אותה באש. אנשי העי ראו את עשן העיר ולא יכלו לברוח.
ישראל הסתובבו ותקפו את אנשי העי, והמארב יצא מן העיר מאחוריהם. כך נלכדו אנשי העי משני הצדדים, והעיר נכבשה.
בניגוד ליריחו, הפעם ה' התיר לישראל לקחת שלל ובהמות מן העי. הדבר מדגיש שחטא עכן לא היה עצם הרצון בשלל, אלא לקיחה נגד ציווי ה'.
סיפור העי מלמד על אחריות, יושר וציות. הוא מראה שניצחון בארץ תלוי לא רק בתכנון צבאי, אלא גם בנאמנות לברית ובטהרת המחנה.
הסיפור מלמד גם על תיקון: אחרי גילוי החטא והסרתו, ישראל יכלו לקום מחדש, להילחם נכון, ולנצח על פי דבר ה'.
