סיכום על הולדת שמואל ותפילת חנה
הנקודות החשובות
- אלקנה איש מהר אפרים היו לו שתי נשים: חנה ופנינה. פנינה ילדה ילדים, אך חנה הייתה עקרה. בכל שנה עלתה המשפחה לשילה להקריב קרבן לה', ובכל פעם כעסה פנינה את חנה וציערה אותה על עקרותה עד שחנה בכתה ולא יכלה לאכול.
- אלקנה אהב את חנה אהבה עמוקה ואמר לה: 'חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך? הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים?' — אך דבריו לא הצליחו לנחם אותה. כאבה של חנה על עקרותה היה עמוק מדי מכדי שמילים יוכלו לרפאו.
- חנה קמה ועמדה לפני ה' במשכן שילה ובכתה בכי מר. היא נדרה נדר: 'ה' צבאות אם ראה תראה בעוני אמתך... ונתתה לאמתך זרע אנשים, ונתתיו לה' כל ימי חייו.' כלומר: אם ה' ייתן לה בן, היא תחזיר אותו לשרת את ה' כל ימיו.
- עלי הכוהן ראה את חנה מתפללת — שפתיה נעות אך קולה לא נשמע. הוא חשב שהיא שיכורה ואמר לה: 'עד מתי תשתכרין?' חנה ענתה בכבוד: 'לא אדוני — אשה קשת רוח אנוכי, ויין ושכר לא שתיתי, ואשפוך את נפשי לפני ה'.'
- עלי הבין את טעותו והשיב לחנה בברכה: 'לכי לשלום, ואלוהי ישראל יתן את שאלתך אשר שאלת ממנו.' חנה קיבלה את הברכה, פניה לא היו עוד עצובות — היא קמה, אכלה ופניה לא היו לה עוד. האמונה בברכת הכוהן שינתה את מצב רוחה עוד לפני שהתפילה נענתה.
- ה' זכר את חנה — 'ויזכרה ה'' — וחנה הרתה וילדה בן. היא קראה לו שמואל, ופירוש השם קשור לתפילתה: 'כי מה' שאלתיו.' השם שמואל מבטא את המקור האלוהי של לידתו — הוא ילד מובטח, שנענה לתפילת אמו.
- כשהגיע הזמן לעלות שוב לשילה, חנה אמרה לאלקנה שלא תעלה עד שתגמל את הילד, ואז תביאו לפני ה' לשרת שם כל ימיו. כשגמלה אותו, הביאה חנה את שמואל הקטן לשילה עם פר, קמח ויין, והביאה אותו אל עלי הכוהן.
- חנה אמרה לעלי: 'אל האיש הזה התפללתי — ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו. וגם אנוכי השאלתיהו לה', כל הימים אשר היה הוא שאול לה'.' חנה קיימה את נדרה במלואו — היא נפרדה מבנה הקטן למען ה'.
- לאחר שמסרה את שמואל, פצחה חנה בתפילה מפוארת ורבת עוצמה. בתפילה זו — 'עלץ לבי בה'' — היא לא רק הודתה על הבן שנולד, אלא שרה שיר רחב על צדקת ה' בעולם: ה' מרים דלים ומוריד גאים, שובר חרב גיבורים ונותן כוח לחלשים.
- שמואל גדל במשכן שילה ושימש לפני עלי הכוהן. בכל שנה עלתה אמו חנה ומביאה לו מעיל קטן. ה' פקד את חנה ונולדו לה עוד שלושה בנים ושתי בנות. שמואל הלך וגדל ומצא חן בעיני ה' ובעיני אנשים — הכנה לגדולתו העתידית כנביא ושופט.
הסיפור המלא
אלקנה היה איש מהר אפרים. היו לו שתי נשים: חנה ופנינה. לפנינה היו ילדים, אבל חנה היתה עקרה ולא ילדה. בכל שנה עלתה המשפחה לשילה כדי להשתחוות לה' ולהקריב קרבן.
בכל פעם שעלו לשילה, פנינה היתה מכעיסה את חנה ומצערת אותה על כך שאין לה ילדים. חנה כאבה מאוד, בכתה ולא יכלה לאכול. הכאב שלה היה אישי ועמוק.
אלקנה אהב את חנה וניסה לנחם אותה. הוא אמר לה: חנה, למה תבכי ולמה לא תאכלי? הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים? אבל גם אהבתו של אלקנה לא הצליחה לרפא את כאבה.
לאחר הסעודה בשילה קמה חנה ונעמדה לפני ה' במשכן. היא התפללה מתוך צער גדול ובכתה בכי מר. תפילתה היתה שקטה מאוד: שפתיה נעו, אך קולה לא נשמע.
חנה נדרה נדר לה'. היא ביקשה בן, והבטיחה שאם ה' ייתן לה בן, היא תמסור אותו לעבודת ה' כל ימי חייו. הנדר ביטא גם את כאבה וגם את אמונתה.
עלי הכוהן ראה את חנה מתפללת. מפני ששפתיה נעו בלי קול, הוא חשב בטעות שהיא שיכורה. עלי אמר לה: עד מתי תשתכרין? חנה ענתה לו בכבוד שהיא אשה קשת רוח, ושפכה את נפשה לפני ה'.
עלי הבין שטעה, וברך את חנה: לכי לשלום, ואלוהי ישראל יתן את שאלתך אשר שאלת ממנו. לאחר הברכה השתנה מצב רוחה של חנה. היא הלכה, אכלה, ופניה לא היו עצובות עוד.
ה' זכר את חנה, והיא הרתה וילדה בן. היא קראה לו שמואל, כי מה' שאלתיו. שמו של שמואל מזכיר את תפילתה של חנה ואת העובדה שהוא נולד כתשובה לבקשתה.
כאשר הגיע הזמן לעלות שוב לשילה, חנה אמרה לאלקנה שלא תעלה עד שהילד ייגמל. היא רצתה להביא את שמואל לשילה רק כאשר תוכל להשאירו שם לשרת את ה' כפי שנדרה.
לאחר ששמואל נגמל, חנה הביאה אותו לשילה עם פר, קמח ויין. היא באה אל עלי הכוהן ואמרה לו: אל הנער הזה התפללתי, וה' נתן לי את שאלתי.
חנה קיימה את נדרה ומסרה את שמואל לעבודת ה'. זה היה מעשה קשה מאוד, כי היא נפרדה מן הבן שחיכתה לו שנים רבות, אבל היא עמדה בדיבורה לה'.
לאחר מכן התפללה חנה תפילה גדולה: עלץ לבי בה'. בתפילה היא הודתה לה' וגם דיברה על דרכו של ה' בעולם: הוא משפיל גאים, מרים חלשים, נותן כוח לנזקקים ומנהיג את העולם בצדק.
שמואל גדל במשכן שילה ושירת לפני עלי הכוהן. בכל שנה היתה חנה עולה לשילה ומביאה לו מעיל קטן. ה' פקד את חנה ונולדו לה עוד בנים ובנות.
סיפור חנה ושמואל מלמד על תפילה אמיתית, על קיום נדר, על אמונה גם בזמן כאב, ועל תחילתו של שמואל, שעתיד להיות נביא ושופט חשוב בישראל.
