סיכום על הגר וישמעאל
הנקודות החשובות
- שרי אשת אברם לא ילדה לו ילדים. היה לה שִׁפְחָה מצרייה שנקראת הָגָר. שרי סבלה מאוד מכך שאין לה ילדים.
- שרי פנתה לאברם ואמרה: ׳הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי ה׳ מִלֶּדֶת — בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה.׳ היא הציעה לאברם לקחת את הגר כדי שתוכל ללדת בשמה.
- אברם שמע לדברי שרי. הגר נלקחה לאברם לאישה, והיא הרתה — כלומר נכנסה להריון. כשהגר ידעה שהיא הרה, התחילה להסתכל על שרי גברתה בבוז.
- שרי כעסה מאוד על התנהגות הגר. היא אמרה לאברם: ׳חֲמָסִי עָלֶיךָ!׳ — כאילו אמרה שהוא אשם במה שקורה. אברם ענה שהגר ביד שרי — שתעשה לה כרצונה.
- שרי התייחסה אל הגר בקשיחות. הגר לא יכלה לסבול את המצב וברחה מפני שרי אל המדבר. היא ישבה ליד מעיין מים בדרך לשור.
- מלאך אלוהים מצא את הגר ליד המעיין ושאל אותה: ׳הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי — אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי?׳ הגר ענתה שהיא בורחת מפני שרי גברתה.
- המלאך אמר להגר לחזור לשרי גברתה ולהתחנן לפניה. המלאך הבטיח לה שצאצאיה יהיו רבים מאוד עד שלא יוכלו להימנות.
- המלאך הוסיף שהגר תלד בן, ושתקרא לו יִשְׁמָעֵאל — כי אלוהים שמע את עָנְיָהּ, את סבלה. שם ׳ישמעאל׳ פירושו: אלוהים שמע.
- הגר קראה לאלוהים בשם מיוחד: ׳אֵל רֳאִי׳ — האל הרואה אותי. היא הייתה מופתעת שאלוהים ראה אותה גם במדבר, גם כשהיא בורחת ולבד.
- הגר חזרה אל אברם ושרי וילדה בן. אברם קרא לבנו בשם ישמעאל. אברם היה בן שמונים ושש שנה כשנולד ישמעאל — בנו הבכור.
הסיפור המלא
שָׂרַי לֹא יָלְדָה יְלָדִים, וְהִיא נָתְנָה לְאַבְרָם אֶת הָגָר שִׁפְחָתָהּ. הָגָר הָרְתָה וְהַמַּצָּב בַּבַּיִת נַעֲשָׂה קָשֶׁה.
הָגָר בָּרְחָה מִפְּנֵי שָׂרַי אֶל הַמִּדְבָּר. שָׁם מָצָא אוֹתָהּ מַלְאַךְ הַשֵּׁם עַל עֵין הַמַּיִם.
הַמַּלְאָךְ דִּבֵּר אֶל הָגָר, שָׁאַל אוֹתָהּ מֵאַיִן בָּאָה וּלְאָן הִיא הוֹלֶכֶת, וְהִבְטִיחַ לָהּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ בֵּן.
הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהּ לִקְרֹא לַבֵּן יִשְׁמָעֵאל, כִּי הַשֵּׁם שָׁמַע אֶת עָנְיָהּ. הָגָר קָרְאָה לַהַשֵּׁם "אֵל רֳאִי", כִּי הִרְגִּישָׁה שֶׁהַשֵּׁם רוֹאֶה אוֹתָהּ.
הָגָר חָזְרָה, וְלְאַבְרָם נוֹלַד בֵּן: יִשְׁמָעֵאל. שְׁמוֹ מַזְכִּיר שֶׁהַשֵּׁם שׁוֹמֵעַ גַּם אֶת מִי שֶׁנִּמְצָא בְּצָרָה.
בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר הָגָר וְיִשְׁמָעֵאל נִשְׁלְחוּ לַמִּדְבָּר, וְהַשֵּׁם שָׁמַע אֶת קוֹל הַנַּעַר וְדָאַג לָהֶם לְמַיִם.
הַסִּפּוּר מְלַמֵּד שֶׁהַשֵּׁם רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ גַּם אֲנָשִׁים שֶׁמַּרְגִּישִׁים לְבַד. צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת כְּאֵב הָאַחֵר וְלִנְהֹג בְּרַחֲמִים.
