סיכום על אלישע הנביא
הנקודות החשובות
- אלישע מלווה את אליהו במסעו האחרון מן הגלגל לבית אל, ליריחו ולירדן. אליהו מנסה לשלחו, אך אלישע מסרב לעזוב את רבו.
- לפני עליית אליהו, אלישע מבקש פי שניים ברוחו. הבקשה מבטאת רצון להיות ממשיך אמיתי של אליהו ולא רק תלמיד שראה את סופו.
- אליהו עולה בסערה השמיימה ברכב אש וסוסי אש. אלישע מרים את אדרת אליהו, חוצה בה את הירדן, ובכך מתגלה כי רוח אליהו נחה עליו.
- סיפורי אלישע מציגים נביא הקרוב למצוקות יום יום: אשת בן נביא עומדת לאבד את בניה לעבדות, ונס השמן מציל את משפחתה.
- האישה השונמית מארחת את אלישע במסירות, זוכה לבן, ולאחר מות הילד אלישע מחיה אותו. הסיפור מדגיש אמונה, חסד וקשר עמוק בין נביא לבין משפחה.
- נעמן שר צבא ארם, אדם חזק ומכובד אך מצורע, מגיע אל אלישע בעקבות דברי נערה ישראלית שבויה. דווקא קול קטן וחלש פותח דרך לריפוי.
- נעמן כועס על ההוראה הפשוטה לטבול שבע פעמים בירדן, אך עבדיו משכנעים אותו לשמוע. לאחר הטבילה הוא מתרפא ומכיר בגדולת ה'.
- אלישע מסרב לקבל מתנות מנעמן, כדי להבהיר שריפוי ה' אינו נמכר בכסף. גיחזי משקר ולוקח מתנות, ונענש בצרעת.
- בפרשת חזאל מתגלה צד קשה בשליחות אלישע: הוא רואה את הרעה שחזאל יעשה לישראל ובוכה, אך דבר ה' מתגשם וחזאל עולה למלכות ארם.
- יהוא נמשח למלך על ישראל ומבצע את הדין בבית אחאב ובאיזבל. כך סיפורי אלישע מחברים בין נסי חסד פרטיים לבין מהפכות היסטוריות גדולות.
הסיפור המלא
סיפור אלישע מתחיל ברגע של פרידה. אליהו, הנביא הקנאי והבוער, עומד להילקח מן העולם. אלישע, תלמידו, יודע שהרגע קרוב, אך אינו מוכן לעזוב. הם יוצאים יחד מן הגלגל, ואליהו אומר לו להישאר. אלישע עונה: חי ה' וחי נפשך אם אעזבך.
המסע חוזר על עצמו בבית אל, ביריחו ולבסוף בירדן. בכל מקום בני הנביאים אומרים לאלישע: הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך? והוא משיב: גם אני ידעתי, החשו. אלישע יודע, אך אינו רוצה להפוך את הפרידה לשיחה ציבורית. הוא נאחז ברבו עד הרגע האחרון.
כאשר הם מגיעים לירדן, אליהו לוקח את אדרתו, גולל אותה ומכה את המים. הירדן נחצה ושניהם עוברים בחרבה. החצייה מזכירה את משה ויהושע, ומציבה את אליהו ואלישע בתוך רצף מנהיגים ונביאים שממשיכים את דרך ה'.
מעבר לירדן שואל אליהו את אלישע מה ירצה לפני שילקח ממנו. אלישע מבקש: ויהי נא פי שניים ברוחך אלי. אין זו בקשה להיות 'גדול יותר' במובן גאוותני, אלא בקשה לקבל ירושה רוחנית של ממש, כמו בן בכור היורש פי שניים.
פתאום באים רכב אש וסוסי אש ומפרידים בין השניים. אליהו עולה בסערה השמיימה, ואלישע קורא: אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. הוא קורע את בגדיו באבל, אך אחר כך מרים את אדרת אליהו שנפלה. האדרת היא סמל להמשך השליחות.
אלישע חוזר אל הירדן, מכה את המים באדרת ושואל: איה ה' אלוהי אליהו. המים נחצים שוב. בני הנביאים רואים מרחוק ואומרים: נחה רוח אליהו על אלישע. כך נפתחת תקופת אלישע: לא כהעתקה פשוטה של אליהו, אלא כהמשך בעל אופי משלו.
סיפורי אלישע שונים בחלקם מסיפורי אליהו. אם אליהו עומד בעיקר מול מלכים ומול עבודת הבעל, אלישע מופיע פעמים רבות בתוך מצוקות אנושיות יומיומיות. הוא פוגש אלמנה, משפחה, חולים, תלמידי נביאים, עמים זרים ומלכים.
אחת מאשת בני הנביאים פונה אל אלישע במצוקה. בעלה מת, נותר חוב כבד, והנושה עומד לקחת את שני בניה לעבדים. כל מה שיש לה בבית הוא אסוך שמן. אלישע אינו נותן לה כסף, אלא שואל מה יש לה ומפעיל את מה שנמצא בידיה.
הוא מצווה עליה לשאול כלים ריקים משכניה, לא מעט. היא סוגרת את הדלת עם בניה ומתחילה לצקת שמן. השמן ממשיך לזרום עד שאין עוד כלי. אז אומר לה אלישע למכור את השמן, לשלם את החוב ולחיות היא ובניה מן הנותר. זהו נס של הצלה כלכלית ומשפחתית.
בסיפור אחר אישה גדולה משונם מארחת את אלישע בכל פעם שהוא עובר בעיר. היא מזהה שהוא איש אלוהים ומכינה לו עליית קיר: מיטה, שולחן, כיסא ומנורה. החסד שלה אינו נובע מציפייה לתמורה, אלא מהכנסת אורחים ויראת כבוד.
אלישע רוצה לגמול לה. הוא מגלה שאין לה בן ובעלה זקן, ומבשר לה שתלד. הבן נולד, אך לאחר זמן הוא חולה בשדה ומת. האם אינה מתייאשת. היא משכיבה אותו על מיטת איש האלוהים ויוצאת אל אלישע בהר הכרמל.
כאשר אלישע מגיע לבית, הוא מתפלל ופועל עד שהילד שב לחיים. הסיפור מעמיד זה מול זה מתנה ואובדן, אמונה וכאב, נבואה ותחייה. אלישע אינו רק מבשר חיים; הוא נאבק עליהם.
סיפור נעמן מרחיב את פעולת אלישע מעבר לישראל. נעמן הוא שר צבא ארם, אדם חשוב, גיבור חיל ומכובד מאוד אצל מלכו. אבל הוא מצורע. בביתו נמצאת נערה ישראלית שבויה, והיא אומרת לגבירתה שאילו נעמן היה לפני הנביא אשר בשומרון, הוא היה מרפא אותו.
הדרך אל הריפוי מתחילה דווקא בקולה של נערה שבויה וחלשה. מלך ארם שולח מכתב למלך ישראל, ומלך ישראל נבהל: האלוהים אני להמית ולהחיות? אלישע שומע ומבקש שיבוא אליו, כדי שידע נעמן כי יש נביא בישראל.
נעמן מגיע ברכבו ובסוסיו אל פתח בית אלישע, אך אלישע אינו יוצא בטקס מרשים. הוא שולח שליח ואומר: לך ורחצת שבע פעמים בירדן. נעמן כועס. הוא ציפה שהנביא יעמוד, יקרא בשם ה' ויניף ידו על המקום. בעיניו נהרות דמשק טובים מן הירדן.
עבדיו של נעמן מדברים אליו בחכמה: אם דבר גדול היה הנביא מצווה עליך, הלא היית עושה? אף כי אמר אליך רחץ וטהר. נעמן מקשיב, יורד וטובל שבע פעמים בירדן, ובשרו שב כבשר נער קטן. הריפוי מתרחש דווקא דרך ענווה וציות לדבר פשוט.
נעמן חוזר אל אלישע ומצהיר: הנה נא ידעתי כי אין אלוהים בכל הארץ כי אם בישראל. הוא מציע מתנות, אך אלישע מסרב. הסירוב חשוב: נס ה' אינו שירות בתשלום, והנביא אינו מוכר קדושה.
גיחזי, נער אלישע, אינו עומד בניסיון. הוא רץ אחרי נעמן ומשקר בשם אלישע, מקבל כסף ובגדים ומסתיר אותם. אלישע שואל אותו מאין בא, וגיחזי משקר שוב. עונשו הוא שצרעת נעמן תדבק בו ובזרעו. הסיפור מנגיד בין ענוות נעמן לבין חמדת גיחזי.
בפרשת חזאל מופיע צד אחר של נבואת אלישע. בן הדד מלך ארם חולה ושולח את חזאל לשאול את הנביא אם יחיה. אלישע אומר שחזאל יאמר לו שיחיה, אך ה' הראה לאלישע שהמלך ימות. אז אלישע מביט בחזאל ובוכה.
חזאל שואל מדוע הוא בוכה. אלישע משיב שהוא יודע את הרעה שחזאל יעשה לבני ישראל: ישרוף מבצרים, יהרוג בחורים ויפגע בחלשים. חזאל מתקשה להאמין שהוא יעשה דברים כאלה, אך למחרת הוא חונק את בן הדד ועולה למלכות.
הסיפור קשה משום שהוא מציג את הנביא כמי שרואה את העתיד אך אינו תמיד מונע אותו. אלישע בוכה כי הוא מבין שההיסטוריה תנוע גם דרך כאב, מלחמה ושלטון זר. נבואה אינה רק נס ונחמה; היא גם ראייה מפוכחת של דין.
במקביל מתגשמת גם השליחות שהוטלה על אליהו בחורב. אחד מבני הנביאים נשלח למשוח את יהוא בן נמשי למלך על ישראל. יהוא יוצא להפיל את בית אחאב. יורם בן אחאב נהרג, אחזיה מלך יהודה נפגע, ואיזבל מוצאת את מותה ביזרעאל.
מות איזבל והכרתת בית אחאב מוצגים כהתגשמות דבר ה' שנאמר בימי אליהו. כך אלישע אינו פועל רק במעגלי חסד פרטיים, אלא גם בתוך תהליכים היסטוריים של דין, מלכות ושינוי פוליטי.
דמות אלישע רחבה מאוד: הוא יורש את אליהו, אך דרכו אחרת. הוא מחיה, מרפא, מפרנס, מוכיח, בוכה וממנה שליחים. דרך סיפוריו לומדים שהנבואה נוגעת גם בבית העני, גם בגוף החולה, גם באדם הזר, וגם במאבקים הגדולים של מלכים וממלכות.
